"החומה הרחבה" היא שריד מביצורי ירושלים בתקופת בית ראשון, הנמצא ברובע היהודי. חשיבות הממצא היא בכך שהוא השפיע על ויכוח ארכיאולוגי וסקאלת העיר בתקופה זו. הממצא נתן כוח לטענה שירושלים התרחבה מעבר לעיר דוד, אל הגבעה המערבית.
הוויכוח למדענים נחלק לשתי אסכולות: "המרחיבים" ו"המצמצמים". המרחיבים טענו שירושלים כללה שתי גבעות כבר בתקופת בית ראשון. הם הסתמכו בעיקר על תיאוריו של יוספוס פלביוס ועל רמזים מקראיים ל"משנה" ול"מכתש", אזורים שמפורשים לעתים כפרברים מחוץ לחומה. המצמצמים טענו שהשטח הגדול לא סביר לעיר ישראלית בשנים ההן. הם ראו בחומות שתוארו על ידי יוספוס חומות מאוחרות יותר ושדחו ממצאים של יישוב מערבי בתקופת הברזל המוקדמת.
קתלין קניון חפרה בשנות ה-60 ומסקנותיה תמכו בעמדת המצמצמים. היא קבעה שאין יישוב על הגבעה המערבית בתקופה הישראלית. עם זאת, לאחר 1967 החפירות הנרחבות בעיר העתיקה גילו כי קניון המיפה טעויות שנבעו מהיקף מצומצם של הבדיקות.
החומה הרחבה התגלתה ב-1970 בחפירות ברובע היהודי. נחשפו כ-40 מטרים ממנה, ורוחבה כ-7 מטרים. תיארוך על סמך כלי חרס (קרמי) הצביע על המאה ה-8 לפנה"ס. עובי יוצא הדופן של החומה הוביל חוקרים לראותה כחלק מחומת העיר הקדומה. הממצא הראה גם שהיו פרזות (יישובי בתים מחוץ לחומה) שהוקמו על שרידי בתים ישנים.
מבנה החומה והפניה ממזרח למערב הוסברו על ידי טופוגרפיה מקומית. החומה חצתה ערוץ קטן ואוכפת בין שתי פסגות הגבעה המערבית. מיקום הבריכה והנקבה חיבור המים (נקבת חזקיהו, מנהרה שהובילה מים לתוך העיר) הוסיפו לשאלה האם הבריכה נכללה בתוך חומת העיר.
חזקיהו מלך יהודה הכין את ירושלים למלחמה בשעה של סכנה. הכנותיו כללו חיזוק החומות והבאת מים לעיר באמצעות נקבת חזקיהו. העבודות נעשו מהר ולעתים נהרסו בתים כדי לפנות מקום לביצורים.
המבצע האשור של סנחריב בשנת 701 לפנה"ס היווה איום משמעותי. ההכנות של חזקיהו הצליחו במידה רבה: ירושלים לא נכבשה, מסיבות שהחוקרים מדברים עליהן, כולל סיבות פוליטיות ואירועים טבעיים.
מחקר עדכני ששילב מדעים מדויקים הראה דבר מפתיע: חלקים מהחומה המזרחית בעיר דוד קדומים יותר ממה שחשבו. החוקרים עשו תארוך בפחמן-14 (שיטה לבדיקת גיל חומרים אורגניים) על דגימות ממקומות שונים בעיר דוד. נאספו מעל מאה מדידות, כולל גרעיני ענבים ועצמות עטלף. התאריכים הצביעו על פעילות בנייה נרחבת כבר בתקופת עוזיהו, לפני חזקיהו.
ממצא זה מחזק את האפשרות שירושלים התרחבה מוקדם יותר, שאיננה תוצאה רק של פליטים מהצפון אחרי תקופות שבר, אלא גם של צמיחה פנימית ומיסוד מוסדות פוליטיים וכלכליים. עם זאת, עדיין חסרה הוכחה מוחצת לתוואי המלא של חומות העיר במערב ובדרום.
בחפירות ברובע היהודי נמצאה "החומה הרחבה". זו חומה ישנה משבעת המאה לפני הספירה. המחקר עזר להבין אם ירושלים ישבה על גבעה אחת או על שתי גבעות.
יש שתי דעות. אחדים חשבו שהעיר נשארה קטנה עד החורבן ב-586, 587 לפני הספירה. אחרים חשבו שהעיר גדלה גם על הגבעה המערבית.
קתלין קניון חפרה בשנות ה-60 ומצאה מעט עדויות לגבעה המערבית. החוקרים חשבו אז שאין שם יישוב. אחרי 1967 חפרו יותר. התגלו שרידים שהראו שקניון לא צדקה.
החומה התגלתה ב-1970. נחשפו כ-40 מטרים ממנה. רוחבה כ-7 מטרים. כלים חרס (כלים עשויים חימר) עזרו לתארך את החומה. הממצא הראה שיש פרזות. פרזות הן בתים מחוץ לחומה.
החומה עוקפת ערוץ קטן ונמשכת על פי צורת השטח. בריכת השילוח ונקבת המים הראו שאי אפשר היה להשאיר את הבריכה מחוץ לחומת העיר.
חזקיהו, מלך יהודה, בנה וחיזק חומות לפני הסכנה הגדולה. הוא גם הוביל מים לעיר בנקבה. לפעמים נהרסו בתים כדי לבנות חומה.
המלך האשורי סנחריב הגיע ב-701 לפני הספירה. ירושלים לא נכבשה אז. ייתכן שהייתה סיבה פוליטית, או שמחלה פגעה בצבא.
מחקר חדש בדק ממצאים עם תארוך פחמן-14 (שיטה שבודקת גיל חומרים אורגניים). לקחו דגימות כמו גרעינים ופריטים אורגניים. התאריכים הראו שחלק מהחומות נבנו בתקופת עוזיהו, לפני חזקיהו. זה מראה שהעיר צמחה גם בגלל גדילה פנימית ולא רק בגלל אנשים שבאו מבחוץ.
תגובות גולשים