החטיפה מן ההרמון

'החטיפה מן ההרמון' (גרמנית: Die Entführung aus dem Serail), K.384, היא אופרה זינגשפיל (שירת-משחק: אופרה עם קטעי דיבור וקטעים מוזיקליים) בשלוש מערכות, שהלחין וולפגנג אמדאוס מוצרט. זו האופרה האחרונה שכתב בגרמנית לפני 'חליל הקסם'. היא הושמעה לראשונה בווינה בשנת 1782, בבורגתיאטר, בפני הקיסר יוזף השני, ונחל הצלחה שתרמה למוניטין של מוצרט בעיר.

המטרה הייתה להציג אופרה מצליחה בגרמנית בתיאטרון המלכותי. כזינגשפיל, חלק גדול מהפעולה מובא בדיאלוג מדוברת, והמוזיקה מתרכזת בקטעים הקבועים כמו אריות, דואטים ורביעיות. היצירה קלה יחסית באופייה ונועדה לשעשע את הקהל, ופונה גם לעניין האירופי בתרבות 'טורקית' של התקופה.

הזמרים מופיעים יחד עם תזמורת תקופתית. יש בה גם כלי 'טורקיים' שבאו לחקות מוזיקה של לוואי תנובת-צבא טורקיות (להקות תופים וטימפני): תופי בס, מצלתיים, משולש ופיקולו, לצד חלילים, אבובים, קלרינטים, בסונים, חצוצרות, קרנות יער ומיתר.

המבוא המרכזי: בלמונטה מחפש את ארוסתו קונסטנצה, שנחטפה ונמצאת בהרמון של הפאשה סלים (פאשה פירושו מושל). בעזרתו של משרתו פדריו ועם סיוע בלונדשן המשרתת, הוא מנסה לשחרר אותה.

בלמונטה מגלה שקונסטנצה ומשרתיה נמכרו לפאשה סלים. אוסמין, משרת הפאשה, מתעלם מבקשותיו. בסופו של דבר הוא מתקבל כעובד בביתה של הקיסר.

קונסטנצה מדגישה שהיא אינה אוהבת את סלים, שמנסה לכפות את אהבתו. פדריו מכין תוכנית בריחה, והיא מצליחה זמנית. דמויות מציגות רגשות מעורבים, והמסכה הקומית ממשיכה.

בלמונטה ופדריו חוטפים את קונסטנצה. התוכנית נגלית, והגולים נתפסים. סלים שוקל להענישם, אך לבו נאלם והוא מוחל להם. הסיום שמח - כולם משתחררים.

המוזיקה שופעת מרץ וכושר ציור. יש בה אריות קשות וטכניות, וביניהן האריה הידועה של קונסטנצה 'Martern aller Arten'. באריה האחרונה של אוסמין מופיע רה נמוך, אחד התווים הנמוכים ברפרטואר הקולי המערבי. ישנן אנקדוטות על תגובת הקיסר 'יותר מדי תווים', ועל התשובה המפורסמת שיוחסה למוצרט; מומחים מציינים שייתכן שהסיפור אינו מדויק.

הקומפוזיטור הפיני אוליס סלינן השתמש בדמויות ובעילה של האופרה כבסיס ליצירה מודרנית בשם 'הארמון'.

'החטיפה מן ההרמון' היא אופרה של מוצרט משנת 1782. אופרה היא הצגה שבה שרים ולפעמים מדברים. כאן יש גם קטעי דיבור, לכן קוראים לזה זינגשפיל (שירת-משחק).

הבכורה הייתה בווינה, באולם חשוב, מול הקיסר יוזף השני. הקהל אהב את ההצגה מהרגע הראשון.

המוזיקה מלווה בתזמורת רגילה עם כלים נוספים. יש בה כלי 'טורקיים' כמו תופי בס, מצלתיים, משולש ופיקולו. אלה נותנים ריח של מוזיקה מכל מקום אחר.

הסיפור עוסק בבלמונטה. בלמונטה מחפש את ארוסתו קונסטנצה. היא נחטפה ונמצאת בביתו של מושל שקוראים לו סלים. פדריו המשרת ועוזרות נוספות עוזרים לבלמונטה לתכנן בריחה.

בלמונטה מגלה שקונסטנצה בשבי. הוא מנסה לדבר עם המשרתים כדי למצוא אותה.

קונסטנצה מסבירה שהיא לא רוצה את אהבת סלים. פדריו ובלמונטה מתכננים לחטוף אותה חזרה.

הם חוטפים את קונסטנצה, אבל נתפסים. סלים זועם, אבל לבסוף מחל להם. כולם יוצאים בשמחה.

המוזיקה קשה לשירה בחלקים מסוימים. הזמרים צריכים להיות חזקים וגמישים. יש אריה מאוד קשה של קונסטנצה שהיא מפורסמת במיוחד.

מלחין מאוחר יותר השתמש בדמויות של האופרה כדי ליצור יצירה חדשה שנקראת 'הארמון'.