''החלילן מהמלין'' (בגרמנית: Der Rattenfänger von Hameln) היא אגדת עם מימי הביניים. העלילה מתרחשת בעיירה המלין (כיום בגרמניה) בזמן מגפת עכברושים משנת 1284. המדרש חוזר על עצמו בגרסאות שונות, ובהן של האחים גרים ורוברט בראונינג. מוסר ההשכל הוא שעושה או הבטחה שבורים עלולה לגרום לעונש קשה.
עיר המלין סבלה ממגפת עכברושים, הרבה עכברושים שגרמו נזק. חלילן מסתורי הגיע והציע לגרש את העכברושים תמורת שכר. (מועצת העיר, קבוצה שמקבלת החלטות בעיר, אישרה את ההסכם אחרי שהתקשו לפתור את הבעיה בעצמם.) החלילן ניגן בחלילו, והעכברושים יצאו following אחרי המנגינה. הוא הוביל אותם עד לנהר הווזר, שם הם טבעו והעיר ניצלה. כשביקש את התשלום, התושבים סירבו וגלו כפיות טובה. החלילן נגנם שוב, והפעם יצאו הילדים לעקוב אחריו. רק כמה ילדים לא הלכו, למשל ילד נכבד בעל מום שהיה מאחר וקב שהוא הלך עליו, ילד עיוור וילד חירש. הילדים נכנסו אל הר גדול ונעלמו, והעיר איבדה את ילדיה.
האזכור הישן ביותר היה על חלון זכוכית בכנסייה בהמלין בסביבות 1300. החלון נחשב זיכרון של טרגדיה מקומית, אך אין הוכחות חד־משמעיות לאירוע ההיסטורי המדויק. בעכברושים נחשבת לעתים כתוספת מאוחרת. יש תיאוריות שונות, בהן שהילדים יצאו למסע דתי או הגירה.
עוד נזכר שבמלין קיים חוק ישן שאסר על שירה ומוזיקה ברחוב מסוים, כאות כבוד לקורבנות. הנהר שנזכר בסיפור הוא הווזר.
שארל פרו כתב סוף יותר שמח: ילד בעל מום איחר ולא נכנס להר. יום אחד הוא מצא חליל על הדשא. כשניגן בו, ההר נפתח והילדים חזרו. מאז התושבים שילמו את חובותיהם.
ב-1931 פרסם אליעזר שמאלי סיפור בשם "גֵרוש העכברים" שעיבד את המשל לארץ־ישראל. במושבה ירדניה הזמינו שייח' ערבי, שפיתה את העכברושים לעבור את הירדן על גשר שבנה. לאחר שעברו העכברושים, הרסו אנשי המושבה את הגשר. את השכר שילמו לו בבעלי־הכנף: חמש תרנגולות ושבעה תרנגולים.
בגרסה סקסונית טרנסילבנית מסופר שהילדים הלכו אחרי החלילן, נכנסו למערה ויצאו באזור בראשוב. שם הקימו יישוב חדש.
הסיפור עובד פעמים רבות בספרות ובשירה. בין המעבדים המפורסמים נמצא רוברט בראונינג.
''החלילן מהמלין'' היא אגדה ישנה על עיר בשם המלין. בעיר פרצו הרבה עכברושים. (מגפת עכברושים = הרבה עכברושים שגרמו צרות.)
חלילן הגיע והציע לעזור תמורת שכר. חליל = כלי נגינה קטן שמנשפים בו. הוא ניגן ברחובות והעכברושים יצאו בעקבותיו. הוא הוביל אותם לנהר הווזר, והעכברושים נעלמו במים. התושבים שמחים לארגן חג. כשהחלילן רצה את השכר, התושבים סרבו. אז הוא ניגן שוב. הפעם יצאו הילדים אחריו ונכנסו להר גדול. רק כמה ילדים לא הלכו, כי לא הספיקו או שלא שמעו. הילדים נעלמו והעיר נשארה ללא ילדים.
יש אזכור ישן של הסיפור על חלון בזכוכית בכנסייה משנת 1300. חוק ישן בעיר אסר על שירה ברחוב מסוים, לזכר האירוע. לא בטוח מה בדיוק קרה במציאות.
בסוף שמח של סופר בשם שארל פרו, ילד בעל מום לא נכנס להר. הוא מצא חליל, נשף בו, והר נפתח. הילדים חזרו הביתה.
בשנת 1931 אליעזר שמאלי כתב סיפור דומה על מושבה בשם ירדניה. שייח' ערבי פיתה את העכברושים לעבור את הירדן על גשר. אחרי שעברו, הרסו את הגשר. השייח' קיבל חמש תרנגולות ושבעה תרנגולים.
בגרסה אחרת הילדים הלכו בעקבות החלילן ויצאו במקום אחר, בראשוב, שם התחילו חיים חדשים.
תגובות גולשים