החשמן מאזארן

ז'ול מאזארן נולד ב-14 ביולי 1602 באיטליה בשם ג'וליו מזריני. גדל ובילה חלק מלימודיו בבית ספר ישועי ברומא. בתחילת הקריירה שלו שימש כנציג האפיפיור בעיר אביניון; תפקיד זה נקרא נונציו (נונציו = שגריר האפיפיור). ב-1636 פוטר מתפקידו אצל האפיפיור ועבר לפריז, שם הציע את שירותיו לחשמן רישלייה. רישלייה קיבל אותו, והוא קיבל אזרחות צרפתית. ב-1640 מינה רישלייה את מאזארן לחשמן, ולאחר מותו של רישלייה ב-1642 ירש מאזארן את התפקיד כשר הראשי של המלך.

לאחר מות המלך לואי השלושה עשר ב-1643 הפך מאזארן ליועץ העיקרי של העוצרת אן מאוסטריה. בפועל הוא הניהל את ענייני המדינה. הוא המשיך את מדיניות רישלייה ששאפה לחזק את צרפת מול בית הבסבורג ולחזק את כוח המלוכה מול האצולה. המדיניות הזו עזרה לבסס את יסודות השלטון האבסולוטי של לואי הארבעה עשר.

מבחינה צבאית, ניצחונות של צבא צרפת אפשרו למאזארן לסיים חלק ממאבקיה האירופיים ולהגיע להשפעה דיפלומטית רחבה. השלום ב-1648 (שלום וסטפאליה) החליש את האימפריה הרומית הקדושה ונתן לצרפת מעמד של מעצמה.

מבחינה פנימית, מאזארן חיזק את השלטון המרכזי באמצעות אינטנדנטים (אינטנדנטים = נציגים ממשלתיים שמרכזים סמכויות במחוזות) והגביר את מסי המדינה. מהלכים אלה צמצמו את כוח האצולה המקומית והגדילו את השליטה המלכותית.

הפעולות והמסים עוררו התנגדות קשה בפרלמנט של פריז ובאצולה. ב-1648 פרץ מרד שנודע בשם מרידות הפרונד. הפרלמנט דרש להגביל את המסים ולפטר את האינטנדנטים, והحدث הידרדר למאבק רחב שבו העם יצא לרחובות במשך אירועים כמו "יום הבריקאדות".

העוצרת ועצם המלוכה נאלצו לברוח לפרק זמן מה. תנועת המרד התפשטה, והמצב נעשה אלים ומבולבל. בסופו של דבר דמויות כמו דה קונדה, שתמכו תחילה במרד, חזרו לסמוך על המלוכה. מאזארן הוגלה לזמן קצר, חזר ונשאר בתפקידו אחרי שחזרות רבות בין 1652, 1653 הביאו לסיום המרידות.

ב-1657 כרת מאזארן ברית עם אנגליה וסייע במערכה נגד ספרד. ב-1658 ניצחו הצרפתים והאנגלים אצל דנקרק. שנה לאחר מכן, ב-1659, נחתם שלום הפירנאים. לפי ההסכם, שטחים עברו לצרפת והושג הסכם ברית משפחתית, לואי הארבעה עשר נשא את מריה תרסה, נסיכת ספרד. ההסכם חיזק את מעמד צרפת באירופה.

מזל מאזארן הצטבר בעושר רב. חלק מהאוצרות ורכישות האמנות שהחזיק הובאו למדינה לאחר מותו ב-9 במרץ 1661, כשקולבר, שר האוצר, מצא אוצר מוסתר. כספים אלה הוצאו לטובת אוצר המלוכה.

גם חיבור בשם Breviarium politicorum (או Bréviaire des politiciens) שיוחס לו פורסם מאוחר יותר. כיום רוב החוקרים סבורים שהחיבור אינו פרי עטו של מאזארן.

ז'ול מאזארן נולד ב-1602 באיטליה. שמו האיטלקי היה ג'וליו מזריני. הוא למד ברומא ועבד בתחילה עבור האפיפיור. נונציו זה היה מסוג של שגריר (שגריר = נציג של האפיפיור).

מאז הוא עבר לפריז ועבד עם החשמן רישלייה. אחרי מותו של רישלייה, מאזארן הפך לשר הראשי של המלך.

כשמיצא המלך בשנת 1643, מאזארן עזר לעוצרת אן מאוסטריה לנהל את המדינה. הוא רצה שחזקת המלך תהיה גדולה. לשם כך הוא שלט במסים ושלח אינטנדנטים. אינטנדנטים הם פקידים של המלך שמפקחים על המחוזות.

אזרחים ואצילים הופתעו מהמסים והכוח של המלך. הם מרדו במקצת אירועים שנקראו מרידות הפרונד. המחאות היו בקושי מאוד, והעצבנות עלתה עד שפריז הושבתה לפעמים. מאזארן הוגלה לזמן קצר, אבל חזר והמשיך לעבוד עם המלך.

במלחמות נגד ספרד הצרפתים ניצחו ליד דנקרק ב-1658. ב-1659 נחתם שלום חשוב בשם שלום הפירנאים. צרפת קיבלה שטחים נוספים, ולואי הארבעה עשר התחתן עם נסיכת ספרד.

מאזארן התעשר ורכש אמנות רבות. לאחר מותו ב-1661 מצא שר האוצר קולבר אוצר מוסתר שלו. חלק מהכסף הושם בקופת המדינה. ספר שנקשר בשמו הופיע מאוחר יותר, אך רוב החוקרים אומרים שהוא לא כתב אותו.