הטיית הנסיין

הטיית הנסיין היא כשל לוגי מסוג שגיאות תצפית. שגיאות תצפית הן שגיאות הנובעות מהאדם שאוסף או רושם את הנתונים. במקרה זה, תוצאות הניסוי מושפעות מציפיותיו או משאלותיו של הנסיין.

זה דומה לכשל דגימה מוטה, כי גם שם נוכחותו של החוקר משפיעה. אבל כאן ההשפעה לא נובעת רק מנוכחות, אלא מהמחשבות וההתנהגויות של הנסיין.

בדרך כלל ההטיה אינה מודעת. היא יכולה להופיע בעיגול תוצאות לטובת התוצאה הרצויה, בפרשנות של תוצאות דו־משמעיות כנתמכות, או ברישום סלקטיבי של תוצאות. יש גם מקרים של הטיה מכוונת. חוסר ידע בסטטיסטיקה עלול להגביר את הבעיה.

כדי להפחית הטיה משתמשים במחקר סמיות כפולה. סמיות כפולה פירושה שגם הנסיין וגם הנבדק אינם יודעים מי קיבל איזו טפלון. למרות זאת, גם ניסויים עשויים להישאר מוטים.

דוגמאות מוכרות הן סיפורו של הסוס הנבון (Clever Hans) ואפקט הות'ורן, שבו שינויים בסביבה השפיעו על תפוקת עובדים. רוזנטל (1966) הראה שהאינטראקציה בין הנסיין לנבדק משנה תוצאות. חיוך של הנסיין הוא דוגמה פשוטה להשפעה זו. רוזנטל תיאר קטגוריות שונות של אפקט הנסיין, כולל אפקט בין-חברתי, אפקט פסיכו-חברתי ונבואה המגשימה את עצמה.

הטיית הנסיין היא בעיה בניסויים. נסיין זה החוקר שעורך את הניסוי. הבעיה מתרחשת כשחוקר משפיע על התוצאות בלי להתכוון.

לפעמים החוקר עגול תוצאות לכיוון שהוא רוצה. זה יכול לגרום לנתונים לא מדויקים. יש גם מקרים שבהם עושים זאת בכוונה.

כדי למנוע זאת משתמשים בסמיות כפולה. סמיות כפולה: גם החוקר וגם הנבדקים לא יודעים מי קיבל מה.

דוגמאות ידועות: הסוס הנבון שענה על שאלות, ואפקט הות'ורן שבו שינויים בעבודה השפיעו על התפוקה. רוזנטל הראה שחיוך או מלה טובה מהחוקר יכולים לשנות את התוצאות.