הטירה המכושפת (The Haunted Mansion) היא אטרקציה בפארקי השעשועים של וולט דיסני. היא פועלת בדיסנילנד שבקליפורניה, בממלכת הקסם בדיסניוורלד בפלורידה, בדיסנילנד טוקיו ובדיסנילנד פאריז. באטרקציה חיים "999 רוחות שמחות", ולפי המספר תמיד יש מקום לעוד רוח אחת.
הרעיון נולד במחשבותיו של וולט דיסני באמצע שנות ה-50. בתחילה התכנון היה לאחוזה אמריקאית על רחוב ראשי. עם הזמן העבירו את הבנייה לכיכר ניו אורלינס, ולכן המבנה תוכנן בסגנון ניו אורלינס. החזית שונתה מספר פעמים עד שהוצגה לציבור ב-1963. הפתיחה הרשמית בדיסנילנד התקיימה ב-9 באוגוסט 1969. בממלכת הקסם נפתח המתקן עם פתיחת הפארק ב-1971. ברוב המקומות המתקנים כמעט לא שונו מאז.
המבקרים עוברים סדרה של סצנות שמובילות את הסיפור. במבוא נמצא ה"חדר הנמתח". החדר נראה כחלל שמתארך. בפועל זהו אפקט: בחלק מהפארקים החדר הוא מעלית שמורידה מטה, ובאחרים החדר נדמה כמתארך כלפי מעלה. בזמן ההצגה הדיוקנאות בחדר מתארים מוות מצחיק ומסוכן, והאורות והברקים מדגישים את האשליה.
לאחר מכן עוברים ל"גלריית הפורטרטים המשתנים". כאן תמונות משתנות כשהברקים מנצנצים. דמות עדינה הופכת למכשפה, ספינה שוקעת הופכת לרוח רפאים, ודמויות נוספות משתנות למראות מפחידות או קומיות.
מרבית המסלול נעשה ב"מרכבות אבדון". מרכבות אלה הן כלי רכב של האטרקציה שמזיזים את הקהל במסלול. המערכת נקראת "אומנימובר" (מערכת רכבת פנימית שמזיזה את כלי הרכבת בדיוק למיקום הרצוי). בעזרת המערכת מכוונים את המבט לסצנות ולאפקטים.
בתוך המתקן יש ספרייה עם פסנתר שמנגן בעצמו, פסלים שמסתכלים על העוברים, מסדרון שנראה אינסופי, חממה עם ארון קבורה, מסדרון דלתות שנוקשות ועוד אפקטים כמו שעון שמצביע על השעה 13.
בחדר הסיאנס יש שולחן וסביבו כלי נגינה מרחפים. על השולחן כדור בדולח ובו ראש של מאדאם ליאוטה (Madame Leota). הסיאנס הוא מפגש שבו קוראים לרוחות, כאן זה אפקט בימתית.
באולם הנשפים רוקדות רוחות וולס; חלקן מרחפות באוויר. באולם נמצא עוגב שמקורו בסרט משנת 1954 "20,000 מיל מתחת למים".
בהמשך עולים לעליית הגג ורואים כלה רפאים עם לב אדום זוהר. מרכבת האבדון יוצאת אל בית הקברות מאחורי האחוזה. שם עולים רוחות המנגנות שירים קומיים על רוחות. יש דמויות נוספות כמו מומיה, זמרות אופרה ורוח של אביר ללא ראש.
בקריפטת היציאה מוזהרים המבקרים שלא לקחת טרמפיסטים. במראות בכניסה לרכב רואים את עצמם לצדם של רוחות.
לרוב המתקן אינו נועד להפחיד בצורה קיצונית. בחלקו הראשון המתח נבנה באמצעות קולות ואפקטים; בחלקו השני הרוחות הן יותר קומיות ופחות מבהילות. שיר הנושא הולחן על ידי באדי בייקר למילים של פ. זביאר אטנסיו.
בכל פארק יש וריאציה קלה בהתאם למיקום. בממלכת הקסם המתקן בכיכר החירות והוא בנוי בסגנון ניו אינגלנד ובהשפעת סיפורו של וושינגטון אירווינג "האגדה של סליפי הולו". בדיסנילנד קליפורניה המתקן בכיכר ניו אורלינס בסגנון קריאולי. בפריז המתקן נקרא "אחוזת רוח הרפאים" ויש שם גם סצנה של עיר רפאים.
מאז 2001 בדיסנילנד קליפורניה מקשטים את האחוזה באוקטובר לכבוד הלואין בהשראת הסרט של טים ברטון "הסיוט לפני חג המולד". טוקיו עושה זאת מאז 2004. בממלכת הקסם השינוי פחות נפוץ בגלל שילוב המבקרים הבין-לאומי.
בשנת 2003 יצא לאור סרט מבוסס על האטרקציה בשם "הטירה המכושפת". ב-2005 יצאה חוברת קומיקס. ב-אוקטובר 2021 יצא בדיסני+ סרט עם החבובות בשם "החבובות: האחוזה הרדופה". בשנת 2023 יצא סרט בשם "טירה רדופה".
הסיפור הרשמי מעולם לא נקבע לחלוטין, אך בגרסאות המקובלות האחוזה נבנתה ב-1671 על ידי הולנדי בשם אובה ואן דר איוורקס. עם השנים שימש הבניין למטרות שונות. בסוף המאה ה-19 נקנה על ידי משפחת גרייסי מרוד איילנד. ויליאם גרייסי הבן ניהל מערכות יחסים סבוכות עם מאדאם ליאוטה (מעלה באוב), וליהוקי הדמויות במתקן מתארים מקרים שונים כמו תעלולים שגרמו למוות או לכליאה. חלק מהאירועים כוללים מוות בעקב תאונות ורעלים במסיבת לואין בבית הקברות. את הסיפורים מציגים כאגדה שמסבירה את נוכחות הרוחות.
המתקן כמעט לא שונה מאז 1969. שינויים בולטים כללו החלפת דיוקן אחד (עלמה שהפכה למכשפה הוחלף בדמות אציל שהופך לזומבי) ושינוי במיקום הכדור הבדולח בחדר הסיאנס.
דיסנילנד קליפורניה התמודדה עם מחסור מקום. לכן הקימו חלק מהמתקנים מחוץ לשטח העיקרי של הפארק, מאחורי מסילת הרכבת. "החדר הנמתח" שימש כמעבר שמוריד את המבקרים לשטח תת-קרקעי שמוציא אותם מחוץ למעגל הפארק. סצנות רבות ממוקמות קרוב זו לזו, והמבקרים רואים רק את השטח המיועד. המבנה מנוצל באופן צפוף כדי לאבזר סצנות רבות בשטח קטן.
המתקן פועל במספר פארקים עיקריים: דיסנילנד (קליפורניה), ממלכת הקסם (פלורידה), דיסנילנד טוקיו ודיסנילנד פאריז. כל פארק מציע וריאציות מקומיות.
הטירה המכושפת היא אטרקציה בדיסני. יש אותה בקליפורניה, פלורידה, טוקיו ופריז. בטירה יש 999 רוחות שמחות. תמיד אומרים שיש מקום לעוד רוח אחת.
וולט דיסני חשב על הרעיון בשנות ה-50. בדיסנילנד בקליפורניה הטירה נפתחה ב-1969. בממלכת הקסם היא נפתחה ב-1971.
מכניסים אנשים לחדר שנראה כאילו הוא "נמתח". החדר נותן אשליה שמרחיבה או יורדת. זה אפקט שפועל עם אורות וברקים.
אחר כך רואים תמונות שהופכות לדברים אחרים כשיש ברק. למשל אישה הופכת למכשפה. זה נעשה בעזרת תאורה וציורים מיוחדים.
את רוב הדרך נוסעים ב"מרכבות אבדון". מרכבות אלה הן כמו רכבות קטנות של האטרקציה. הן מובילות את האנשים מסצנה לסצנה.
יש גם חדר שבו שולחן עם כדור בדולח. בראש הכדור רואים את מאדאם ליאוטה. מאדאם ליאוטה עושה הופעה של קריאת רוחות. (סיאנס הוא מפגש שבו קוראים לרוחות.)
בבית הקברות רואים רוחות שרוקדות ומנגנות שירים מצחיקים. חלק מהדמויות נראות קצת מוזרות, אבל הן בדרך כלל לא מפחידות.
בסוף רואים מראות שנותנות תחושת שותפות עם הרוחות. לפני היציאה מזהירים לא לקחת טרמפיסטים.
בקליפורניה מתאפרים את הטירה לחג ההאלווין מאז 2001. טוקיו עושה זאת מאז 2004. יש גם סרטים וספרים על הטירה. ב-2003 יצא סרט בשם "הטירה המכושפת". ב-2021 יצא סרט עם החבובות, וב-2023 יצא עוד סרט בשם "טירה רדופה".
ב-2004 התקיימה מכירה שבה אדם שילם כדי ששמו יוצג בטירה כרוח ה-1000. הכסף נתרם לקהילה.
הטירה מעוצבת כך שהיא מצחיקה וקצת מסתורית. היא משתמשת באורות, קולות ואפקטים כדי לגרום לחוויה מיוחדת.
תגובות גולשים