הטריטוריות החדשות הן אזור מנהלי בהונג קונג, הרפובליקה העממית של סין. האזור כולל את צפונו של חצי האי קאולון, את השטח דרום לנהר סאם צ'אן (נהר שמשמש גבול מול סין) ואת האיים החיצוניים. השטח הועבר לידי בריטניה בחכירה בשנת 1898, בעת הוועידה השנייה של פקין. חכירה - השכרה ארוכת טווח של אדמה. בשנת 2001 גרו שם כ-3,343,046 תושבים.
האי הונג קונג הועבר לידי הבריטים כבר ב-1841, וב-1860 נוספו חלקים מקאולון. האי הפך מרכזי וספג גידול אוכלוסייה גדול. התפרצות הדבר ב-1894 הדגישה את הצורך בשטח נוסף למגורים. תבוסתה של שושלת צ'ינג - המשטר הקיסרי בסין - במלחמה מול יפן הראתה שהיא אינה חזקה מספיק להגן על הגבולות.
בשלהי המאה ה-19 מדינות מערביות הרחיבו את אחיזתן בסין: גרמניה חכרה מפרץ ג'יאוג'ואו, ורוסיה וחלופות אחרות נדרשו לנמלים. בריטניה חששה על הונג קונג וביקשה להרחיב את שליטתה בקאולון. השטח הנוסף הוחכר לבריטים ל-99 שנים ונקרא הטריטוריות החדשות. יחד עם האיים החיצוניים השטח הקולוניאלי של הונג קונג גדל בערך פי 12.
למרות שההסכם נחתם ב-9 ביוני 1898 ונכנס לתוקפו ב-1 ביולי, הבריטים לא יישמו מיד את הריבונות. באותו זמן לא היה מושל קבוע, ומנהלים קולוניאליים ערכו סקירות של הגבולות. הוויכוחים על קביעת הגבול סביב נהר סאם צ'אן נמשכו. בסופו של דבר הוחלט להשאיר את הגבול על גדות הנהר. בנובמבר 1898 הגיע המושל החדש, הנרי בלייק, וטאי פו נבחרה למושב הממשל בטריטוריות.
עד שנות ה-70 של המאה ה-20 רוב השטח היה חקלאי. אז החלה מדיניות הקמת "ערים חדשות" כדי לבנות יישובים מודרניים. הערים החדשות גדלו במהירות והביאו אוכלוסייה של כ־3 מיליון באזור. יחד עם זאת, נותרו שטחים גדולים ששמרה ממשלת הונג קונג כאדמות מרעה ויערות.
לקראת פקיעת החכירה, בשנות ה-80 נערכו שיחות בין בריטניה והרפובליקה העממית של סין. ההצהרה הבריטית-סינית משנת 1984 קבעה שחזרת הונג קונג תתרחש ביום פקיעת ההסכם. ההסכם דן גם בשימור תשתיות ובקושי להעביר תושבים למקומות אחרים. ב-1 ביולי 1997 הוחזרה כל הונג קונג לסין. הוסכם להפעיל במדינה מדיניות "מדינה אחת, שתי שיטות", כלומר אזור מנהלי שישמור על כלכלה קפיטליסטית.
הטריטוריות החדשות הן חלק מהונג קונג שבסין. האזור כולל חלק מקאולון (חצי אי), שטח ליד נהר סאם צ'אן והאיים. ב-1898 הושכרו השטחים לבריטים. חכירה - זה כשמשאילים אדמה לתקופה ארוכה. ב-2001 חיו שם כ-3,343,046 אנשים.
הונג קונג הייתה בשליטת בריטניה מאז אמצע המאה ה-19. העיר גדלה מאוד והיה צריך מקום נוסף למגורים. בריטים קיבלו חתימה להשכיר שטחים נוספים ל-99 שנה. כך גדלה הקולוניה בערך פי 12.
הרבה מהשטח היה חקלאי עד שנות ה-70 של המאה ה-20. אז בנו "ערים חדשות" עם בתים ותשתיות. היום יש שם מיליון תושבים, וגם שמרו חלקים כיערות ושדות מרעה.
בשנות ה-80 בריטניה וסין דנו בעתיד הטריטוריות. ב-1984 חתמו על הסכם שחזר את הונג קונג לסין ב-1997. הוסכם לשמר את הכלכלה הקיימת במקום.
תגובות גולשים