היאבקות מקצועית היא ז'אנר בידור שבו קרבות הם מתוסרטים. המנצח נקבע מראש, ומתאבקים עובדים יחד כדי ליצור מופע דרמטי. בשפה העכשווית קוראים לזה גם "ספורט בידורי", כלומר הופעה עם אלמנטים ספורטיביים אך לא תחרותיים. הקרבות מספקים עלילות ארוכות, שבהן אירועים נשזרים זה בזה כדי לבנות דרמה.
סגנונות ההיאבקות מושפעים מאמנויות לחימה שונות. מידת האמינות משתנה: ביפן היא גבוהה מאוד, בסגנון הבריטי יחסית גבוהה, ב-WWE האמריקאי היא בינונית, ובארגונים מקסיקניים המופע פחות ריאלי. במדינות רבות משתמשים בסגנון אמריקאי.
השופט מנהל את הקרב ומכריז על המנצח על ידי הרמת ידו. דרכי רמאות מוכרות הן פעולות מאחורי גבו של השופט או לגרום לו לאבד הכרה לזמן קצר. המטרה הבסיסית של קרב היא לנצח בהצמדה (Pinfall) או בהכנעה (Submission).
הצמדה פירושה שהכתפיים של המתאבק מונחות על המזרן בזמן שהשופט סופר שלוש פעמים. שימוש בחבלים או בהוספת משקל על הכתפיים אסור. זהו מקום נפוץ לרמאות עבור המתאבקים המקבלים תפקיד "רעים" (Heels).
הכנעה נעשית בעזרת תרגיל שמלחיץ או כואב את היריב. בעבר השופט בדק אם המתאבק בהכרה על ידי הרמת ידו שלוש פעמים. מאוחר יותר הוכנסה כניעה קולית, שבה המתאבק אומר "אני נכנע". בשנים האחרונות מקובל גם לדפוק עם היד על המזרן כדי לאותת הכניעה. יש מתאבקים מסורתיים שמעדיפים את השיטות הישנות.
יש ספירות שונות שמנהלות את מהלך הקרב, כמו ספירת השופט כשהמתאבק מונח על המזרן או כשהוא נמצא מחוץ לזירה.
יש מצבים שונים שבהם השופט יכול לפסול קרב לפי שיקול דעתו. חוקים אלה משתנים מארגון לארגון.
חוקים רבים השתנו במהלך ההיסטוריה. חלקם נפסלו כשהקהל לא אהב אותם.
יש מונחים מקצועיים לשמות תפקידים ולמהלכים, כולל שמות של בעלי תפקידים ואנשים משמעותיים בתעשייה.
הארגונים שמפיקים מופעים נקראים Promotions. הארגון הגדול בעולם הוא WWE, שנצפה במעל מאה מדינות ומגלגל מיליארדי דולרים בשנה. יש גם ארגונים מקומיים ועצמאיים (Indys) ומספר ארגונים ביפן ובאירופה שמדגישים יותר את הצד הספורטיבי.
רפאל הלפרין העלה את אירועי ההיאבקות הראשונים בישראל. ב-1966 ו-1973 התקיימו קבלות קהל גדולות, כולל קרב ב-1973 ביד אליהו עם כ-10,000 צופים. הארגון IPWA (Israeli Pro Wrestling Association) היה הליגה המקומית הראשונה המודרנית. הוא הפעיל מופעים, שיתופי פעולה טלוויזיוניים והזמין כוכבים מחו"ל. ה-IPWA סגרה את פעילותה אחרי מופע ב-2014.
בשנים הבאות נוסדו ליגות נוספות: AWO (All Wrestling Organization) ב-2012, שהביאה קהל גדול ומופעים עם אורחים בינלאומיים; IWL (Israeli Wrestling League) שהפעילה אקדמיה ומופעים עד 2018; LAW ו-UWI שהופיעו גם הן בסצנה המקומית. במאי, יולי 2014, 2017 אירועים גדולים כללו הופעות של מתאבקי WWE לשעבר כמו טטנקה, כריס מאסטרס וקרליטו.
ב-9 ביולי 2017 נערך אירוע RAGE הגדול ביותר בזירה המקומית, מול כאלף צופים, ושודר בטלוויזיה.
יש מתאבקים ישראלים שהופיעו או התקשרו עם ארגונים בחו"ל, כולל הצטרפויות לאירועים בינלאומיים.
שידורי WWE וליגות אחרות הגיעו לישראל בערוצים שונים מאז אמצע שנות ה-2000. כיום ניתן לצפות בתוכניות בפקודות ערוצים מסוימים ובתוכניות מסכמות.
בהיסטוריה של הענף היו ארגונים חשובים שהתפתחו והשתנו. חלקם נעלמו וחלקם השפיעו על הסגנון הבינלאומי.
היאבקות מקצועית היא מופע שבו יש קרבות מתוסרטים. המתאבקים מתאמצים להראות כמו קרב אמיתי, אבל המנצח נקבע מראש. זה נקרא גם "ספורט בידורי". המופעים מספרים סיפורים שממשיכים ממופע למופע.
יש שופט שמנהל את הקרב. השופט סופר ומכריז מי ניצח.
הצמדה היא כשהכתפיים של המתאבק מונחות על המזרן והשופט סופר עד שלוש. זהו אחד הדרכים לנצח.
הכנעה היא מהלך שמכאיב או לוחץ. המתאבק יכול לדפוק עם היד על המזרן כדי להראות שהוא מוותר. פעם אמרו בקול "אני נכנע".
החברה הגדולה בעולם היא WWE. יש גם ארגונים קטנים ועצמאיים.
רפאל הלפרין העלה הופעות היאבקות בישראל ב-1960, 1970. ב-1966 וב-1973 היו קרבות גדולים.
מאוחר יותר קמו ליגות מקומיות. IPWA הייתה הליגה המודרנית הראשונה. ב-2012 נולדה AWO, ו-IWL פעלה גם היא עד 2018. הליגות הביאו אורחים מחו"ל כמו טטנקה.
ב-2017 היה מופע גדול בשם RAGE בהיכל שלמה. כאלף אנשים צפו באולם.
היאבקות מקצועית היא מופע מהנה. יש בו תרגילים, דמויות ועלילה.
תגובות גולשים