הידרופוניקה

הידרופוניקה, בעברית "גידולי מים", היא שיטה לגידול צמחים במצע שאינו אדמה. במקום אדמה מוסיפים לצמח את החומרים המזינים המומסים במים.

הרעיון של גידול צמחים ללא אדמה מופיע כבר במאה ה-17. פרנסיס בייקון תיאר ניסויים כאלו ב-1627. במאה ה-19 בוטנאים גרמנים ניסחו עקרונות לגידול ללא קרקע. בשנות ה-30 של המאה ה-20 ויליאם פרדריק גיריקה קידם את השיטה וכינה אותה "הידרופוניקה" ב-1937. במהלך מלחמת העולם השנייה השתמשו בה באזורים בלי אדמה מתאימה.

שורשי הצמחים סופגים מהמים את החומרים המזינים במצב מומס. מולקולות טעונות במים, יונים (חלקיקים בעלי מטען חשמלי), הן הצורה שבה הצמח מקבל חומרים אלה. כשהדשן מתווסף למים במידה הנכונה, הצמח לא צריך אדמה כדי לקבל את מה שהוא צריך.

לא כל הצמחים מתאימים באותה מידה. בדרך כלל צמחי עלים ומיקרוסטגנים (כמו חסה ונבטים) מתאימים היטב.

הידרופוניקה מאפשרת סביבה מבוקרת לגידול. זה מסיר משתנים רבים בניסויים ומקל על ניהול הטמפרטורה, התאורה וההזנה. שיטות אלו יכולות להניב יותר יבול ובמהירות גבוהה יותר מאשר בחקלאות רגילה. בנוסף אין מחלות שמקורן בקרקע, ואין צורך בעיבוד אדמה או בהדברה נגד עשבים שוטים.

מערכות סגורות שממחזרות מים חוסכות הרבה מים לעומת חקלאות מסורתית. אפשר גם לגדל בצפיפות רבה או במספר קומות, מה שמתאים לגינון אנכי בעיר.

יש יתרונות רבים שנמצאים בשימוש מסחרי ובמחקר. קיימים גם חסרונות, אך כאן הם לא מפורטים.

זליג סוסקין הביא את השיטה לארץ בשנים 1939, 1940 והקים תחנות ניסוי. בשנות החמישים נעשה שימוש ניסיוני נוסף, ובמחקר נקבעו מינונים של יסודות מזינים לצמחים. היום בישראל מגדלים הידרופונית בעיקר עלים, חסות ונבטים. יש רשתות מסחריות המוכרות ציוד, תמיסות דישון וכלי מדידה לבתי גידול פרטיים ומסחריים.

בחלק מבתי הספר והכפרים החקלאיים תלמידים עוסקים בגידולים הידרופוניים כחלק מההוראה.

יש פוסקים הטוענים שצמחים שגדלים במים אינם דורשים ברכת "בורא פרי האדמה". לפי דעתם, יש לברך "שהכל" במקום זאת.

הידרופוניקה (גידול במים) היא שיטה שבה מגדלים צמחים בלי אדמה. הצמח מקבל מזון במים.

הרעיון קיים מאז המאה ה-17. במאה ה-20 ויליאם גיריקה קרא לשיטה "הידרופוניקה".

שורשים שואבים מהמاء את המזון. אם שמים את כל המזון הנדרש במים, הצמח גדל בלי אדמה.

הרבה ירקות עלים, כמו חסה, גדלים טוב בשיטה זו.

אפשר לגדל הרבה צמחים במקום קטן. מערכות סוגרות מחזירות מים, וזה חוסך מים. אין צריך לעבד אדמה ואין עשבים שוטים.

הידרופוניקה מתאימה גם לגינות על קירות ובקומות רבות.

זליג סוסקין הביא את השיטה לארץ בסוף שנות ה-30. היום מגדלים בישראל חסות, עלים ונבטים בשיטה זו. יש חנויות ואנשים שמתקינים מערכות ביתיות.

יש דעות שונות בהלכה על ברכות של צמחים שגדלים במים. חלק מהפוסקים אומרים לברך "שהכל".