היו זמנים באמריקה

היו זמנים באמריקה (Once Upon a Time in America) הוא סרט פשע אפי של הבמאי האיטלקי סרג'ו ליאונה, שיצא ב-1984. בכיכוב רוברט דה נירו וג'יימס וודס, הסרט עוקב אחרי חייו של דייוויד "נודלס" אהרונסון, מאפיונר (גנגסטר) יהודי מברוקלין, מ-1921 ועד 1968.

הסרט מוצג בסגנון של סיפור מסגרת (סיפור שמתחיל ומסתיים בזמן אחר), עם פלאשבקים (החזרות לזמנים קודמים) שנותנים לנו את ההיסטוריה של הדמויות. החלקים שבין 1921 ל-1933 מבוססים על הספר האוטוביוגרפי The Hoods של הארי גריי (שם עט). הפסקול נכתב על ידי אניו מוריקונה.

הסרט נפתח ב-1933, כאשר מאפיונרים מחפשים את נודלס במאורת אופיום. הוא נמלט, מוצא מזוודה ריקה בתחנת אוטובוסים ועוזב על אוטובוס לבאפלו. העלילה קופצת ל-1968, כאשר נודלס חוזר לעיר בעקבות הזמנה מסתורית, ונזכר שוב בפלאשבק ל-1921.

כאן רואים את נעוריהם של נודלס וחבריו: פטסי, קוק-איי ודומיניק. הם עובדים אצל גנגסטר מקומי בשם באגסי. מקס ברקוביץ' מצטרף אליהם. בהנהגת מקס הם יוצאים לעצמאות ומכניסים רעיון לחלץ מטען ימי על ידי חיבור שקי מלח, כך המטען צף והם מחזירים אותו. הם שומרים את כספם בתא אחסון בתחנת אוטובוסים.

העלייה בכוח מעוררת קנאה בבאגסי. באגסי וחבריו תוקפים והורגים את דומיניק. בתגובה נודלס הורג את באגסי ונכנס לכלא ל-12 שנים.

אחרי שחרורו ב-1933, נודלס מתחבר שוב לחבורה שהפכה לעשירה. הם מבצעים שוד יהלומים. במהלך המאורעות נעשים מעשים אלימים שגורמים לכאב משמעותי לנשים המעורבות. מקס דוחף את הכנופיה לעסקי מאפיה גדולים יותר, כולל שוד של בנק פדרלי כשהחוקה על ייבוש האלכוהול עומדת להשתנות.

נודלס מנסה למנוע את השוד על ידי הודעה למשטרה על הברחות, בתקווה שהתוכנית תכשל. במקום זאת, ההברחה מסתיימת במות של שלושת חבריו.

ב-1968 נודלס חוזר ומגלה שמקס זייף את מותו. מקס חי בתור שר בשם כריסטופר ביילי. ביילי מזמין את נודלס לאחוזתו ומבקש ממנו לרצוח אותו, כדי להסתיר שחיתות. נודלס מסרב. בהמשך נראה רמז לכך שמקס מסתיים באופן טראגי כשהוא נעלם ליד משאית אשפה, מה שמעיד על מותו.

הסרט מסתיים בחזרה למאורת האופיום ולנודלס המסומם.

לתסריט המקורי היו מאות עמודים, והצילומים הניבו 8, 10 שעות חומר. ליאונה קיצץ ל-6 שעות ורצה לשחרר את הסרט בשני חלקים. המפיקים דרשו קיצוץ נוסף, והגרסה שהוצגה נחתכה ל-229 דקות (3 שעות ו-49 דקות). בפסטיבל קאן הסרט זכה לתשואות ארוכות ולביקורות חיוביות באירופה. בארצות הברית יצאה גרסה מקוצרת ונערכה כרונולוגית, דבר ששינה את מבנה הפלאשבקים החיוני לסיפור. ליאונה תכנן גרסה מלאה יותר, אך נפטר לפני שהשלים אותה.

הסרט "היו זמנים באמריקה" יצא ב-1984. הבמאי הוא סרג'ו ליאונה. השחקן הראשי הוא רוברט דה נירו.

הסיפור מספר על נודלס, גבר מברוקלין. הוא חבר כנופיה צעירה. חלקים מהסיפור חוזרים לזמנים קודמים (פלאשבק - חזרה לזמן קודם). יש גם סיפור שמתחיל ומסתיים בזמן אחר (סיפור מסגרת).

בנעוריהם נודלס וחבריו פועלים ככנופיה. הם מגלים דרך להחזיר מטען שהושלך לים. הם שומרים כסף בתא בתחנת אוטובוסים. קנאה גורמת למריבה. כמה חברים נהרגים. נודלס נכלא שנים רבות.

לאחר השחרור, החבורה גדלה והופכת לעשירה. הם עושים פעולות פשע גדולות. כמה נשים נפגעו בתקופה זו. מקס רוצה להריץ עסקי פשע ענקיים.

שנים אחרי, נודלס חוזר לעיר. הוא מגלה שמקס זיף את מותו. מקס חי עכשיו בשם שר בכיר. מקס מבקש מנודלס לעשות מעשה קשה. נודלס מסרב. נראה שמקס נפטר בסוף.

הסרט ארוך מאוד במקור. הבמאי רצה גרסה ארוכה יותר. המפיקים קיצצו אותו לכתוצאה מסיבות מסחריות. בפסטיבל קאן הסרט קיבל תשואות רבות והצופים באירופה אהבו אותו.