הֵירִיסְטִיקה (היוריסטיקה) היא דרך פרקטית לפתרון בעיות שמחפשת פתרון מהיר וסביר, לא תמיד מושלם או אופטימלי. היא נותנת קיצורי דרך מנטליים. כלומר, כלים שעוזרים לחשוב במהירות ולהפחית את העומס הקוגניטיבי.
מייסדים וראשונים: המונח הוצג גם על ידי הרברט סיימון, שהסביר שקבלת ההחלטות לעיתים מוגבלת ו"מספקת" פתרון טוב מספיק (satisficing). בשנות ה-70 וה-80 דניאל כהנמן ועמוס טברסקי הראו ניסויים שמדגימים איך אנשים משתמשים בהיוריסטיקות בחיי היום-יום. הם הראו שהשיטות הללו מועילות לפעמים, אך יכולות גם להוביל לשגיאות שיטתיות.
הרברט סיימון דיבר על קבלת החלטות מוגבלת. כהנמן וטברסקי חקרו את הטיות ההחלטה והראו דוגמאות ניסויית רבות.
היוריסטיקת הזמינות אומרת שאנשים מעריכים שכיחות או סיכון לפי מה שקל להם לשלוף מהזיכרון. בדוגמה מפורסמת שאלו אנשים האם יש יותר מילים שמתחילות באות K או מילים שבהן האות השלישית היא K. כי קל יותר לחשוב על מילים שמתחילות ב-K, רבים חושבים שהן שכיחות יותר, אף שהן אינן.
זו ההיוריסטיקה שפועלת כשפרסומות או חדשות הופכות אירוע ל"נגיש" בזיכרון ולכן נדמה לנו שכיח יותר.
הנטייה להניח שאחרים חושבים או מתנהגים כמונו. למשל, מי שהיסס להמר חושב שאחרים גם ייססו.
הנטייה להאמין שעשינו יותר בעבודה משותפת ממה שעשינו באמת. למשל, בני זוג מעריכים כל אחד שמגיע לו חלק גדול מדי במטלות הבית.
כשאנשים מעריכים סיכוי לאירוע מורכב, הם נוטים לתת לו פחות משקל מאשר לפריטים הנפרדים שמרכיבים אותו. זה מוביל להערכת הסתברויות לא מדויקת.
שיפוט מושפע מהקלות שבה מוצגים דברים. אם טקסט קשה לקריאה, מעריכים שמשימה תארך יותר.
ככל שקל לאדם לדמיין אירוע מסוים, כך הוא מעריך שהוא קרוב יותר להתרחשות. זה מסביר למה אנשים מרגישים שהם "ניצלו בנס" כש"כמעט" קרה משהו רע.
שיפוט על בסיס דמיון שטחי או סטריאוטיפ. אנשים משווים תכונות חיצוניות ולא בודקים את ההסתברויות האמיתיות.
נטייה להתמקד בתכונות אישיות ולשכוח נתונים כלליים על השכיחות בקבוצה. לדוגמה, מעריכים יותר סיכוי שאדם יבחר תחום נדיר בגלל התנהגותו, בלי לבדוק כמה סטודנטים באמת לומדים את התחום.
טעות שבה אנשים מעריכים שסיכוי להתרחשות של שתי תכונות יחד גדול יותר מסיכוי של אחת מהן בלבד.
אנשים שוכחים ששגיאות במדגמים קטנים גדולות יותר. הם מתייחסים למדגם כייצוג מדויק מדי של האוכלוסייה.
פריט מידע התחלתי (עוגן) משנה הערכות. בניסוי עם שיעורי ריבית, העוגן הגבוה העלה את תחזיות הכלכלנים.
הוספת אופציה חלשה יכולה לשנות את ההעדפה בין שתי אופציות אחרות. למשל, עט יקר מול עט זול, הופעת עט זול אחר משנה את הבחירה.
כשנדרשים לבחור מראש תוכנית לטווח ארוך, אנשים רוצים יותר גיוון מאשר בביצוע יומיומי.
רגשות משפיעים על הערכת הטיעונים. אם מקבל ההחלטה אוהב את התוצאה, הוא יכריע לטובתה גם אם הטיעונים חלשים.
(כותרת בלבד כפי במקור)
(כותרת בלבד כפי במקור)
הֵירִיסְטִיקה (היוריסטיקה) היא דרך מהירה לחשוב ולפתור בעיות. זו קיצורי דרך במוח. הם עוזרים לנו להחליט מהר, אבל לפעמים טועים.
דניאל כהנמן ועמוס טברסקי חקרו את זה. גם הרברט סיימון דיבר על כך שכדאי לקבל החלטה טובה מספיק, לא מושלמת.
מחקרים הראו שהמוח משתמש בקיצורי דרך בחיי היום-יום.
אנשים חושבים שמשהו קורה הרבה אם קל להם לזכור אותו. למשל, פרסומות עושות משהו "יותר גדול" בזיכרון.
אנשים נוטים לחשוב שכולם עושים כמוהם.
אנשים מעריכים שהם עשו יותר בעבודה משותפת.
כשחושבים על הרבה חלקים יחד, לפעמים מעריכים את זה פחות נכון מאשר על כל חלק בנפרד.
אם משהו קשה לקרוא, נדמה שהוא ייקח יותר זמן.
כשקל לדמיין משהו, נדמה שהוא יקרה. לכן "כמעט" מובן כקרוב.
שופטים לפי דמיון חיצוני או סטריאוטיפ. זה עשוי לטעות אותנו.
שוכחים כמה משהו נפוץ באמת בקבוצה.
מחשבות שמספר דברים יחד יתקרו בתדירות גבוהה מדי.
מדגם קטן יכול להטעות, אבל אנשים שוכחים את זה.
ערך התחלתי משנה את ההערכה. העוגן מושך את התשובה לכיוון שלו.
הוספת אפשרות חלשה משנה מה בוחרים.
אנשים רוצים לשנות דברים כשחייבים לתכנן רחוק מראש.
מה שאוהבים משפיע על ההחלטה.
(כותרת כפי במקור)
(כותרת כפי במקור)
תגובות גולשים