היטל מפה

היטל (projection) הוא שיטה לייצוג פני השטח של כדור או צורה תלת־ממדית על משטח דו־ממדי. מטרת ההיטל היא להראות את העולם על מפה עם כמה שפחות עיוותים. תורת ההיטלים עוסקת בשיטות אלה ובאופן שבו נמדדים העיוותים.

כאשר בוחרים היטל מתחשבים בגודל, בצורת ובמיקום של האזור שממפים. מדינות ארוכות וצרות ימופו בהיטל שונה ממדינות שמתפרשות לרוחב, כי לכל צורה מתאים היטל שונה.


מפות נוחות יותר מכדורים במצבים רבים: הן קלות לאחסון, ניתנות להצגה על מסכים, מאפשרות לראות שטחים גדולים בבת אחת ומקלות על מדידות. עם זאת, לפי תיאורמה אגרגיום שהוכיח קרל פרידריך גאוס, אין היטל מושלם ללא עיוותים כלל. כל היטל מעוות חלק מהמאפיינים של השטח, ותורת ההיטלים מתארת את העיוותים האלה.


כדי לצמצם עיוותים משתמשים בתנוחות שונות של ההיטל. לכל היטל יש יתרונות וסוגי עיוות שונים, ולכן בוחרים היטל לפי מה שמעדיפים לשמור: שטחים, צורות או מרחקים.


ההיטל שנבחר על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1920 שימש למיפוי ארץ ישראל המנדטורית. היטל זה היה הבסיס לרשת ישראל הישנה. כיום רשת ישראל החדשה מבוססת על היטל מרקטור רוחבי שהותאם לצרכים מודרניים.

היטל הוא דרך לשים את פני כדור הארץ על דף שטוח. עיוות (שינוי במראה) נוצר כי הכדור עגול והדף שטוח.

מפות נוחות יותר מכדורים. אותן מפות קלות לאחסון. אפשר לראות שטחים גדולים בבת אחת. מפות גם עוזרות למדוד ולהציג מידע על המרחב.


המדען קרל פרידריך גאוס הראה שלא קיימת מפה בלי שום עיוות. כל היטל משנה משהו במפה.


יש כמה דרכים להטיל את הכדור על דף. כל דרך שומרת על משהו שונה, כמו צורה או שטח.


ב־1920 בחרו השלטונות הבריטים היטל למיפוי ארץ ישראל. היטל זה שימש ברשת ישראל הישנה. היום משתמשים ברשת חדשה המבוססת על היטל מרקטור רוחבי.