היסטוריה של אירלנד בימי הביניים המוקדמים

הכניסה הנרחבת של הנצרות לאי מתחילה במאה ה-5. לפי רישומים, פלאדיוס הוכרז ב-431 כבישוף הראשון שנשלח לאירלנד. פטריק הקדוש מוזכר כמיסיונר שהמיר רבים לנצרות; ייתכן שהגיע בפועל רק סביב 462. בתקופה זו עלה גם הכתב אוגהאם (אוגהאם הוא אלפבית עתיק לגאלית) והחל לשמש בין המאה ה-5 למאה ה-9.

הנזירות (מנזרים = קבוצות של נזירים שגרים ביחד ועובדים למען הקהילה) התפתחה מאד. המנזרים שמרו על השפה והתרבות באמצעות כתיבה, ותפקדו כמרכזים של לימוד ואמנות. פטריק הביא את האלפבית הלטיני, ונזירים השתמשו בו לשימור טקסטים דתיים וגליים.

הנזירים האיריים היו שונים מנזירים יבשתיים. הם היו קשורים לשבט שלהם וחיו בתוך מתיישבות של מבנים פשוטים. קולומבה (521, 597) הוא דמות מייצגת: נזיר חשוב שהטיף גם מחוץ לאי. בתקופה זו נוצרו יצירות אמנות מרשימות, כמו הצלב הקלטי והספרים המוארים, לדוגמה "Book of Durrow" משנת 675.

מאה התשיעית סימנה תחילת גל פשיטות של הוויקינגים (לוחמים מנורווגיה, דנמרק ושוודיה), שהחלו להגיע לחופי אירלנד ב-795. בתחילה היו פשיטות בודדות. בשנות ה-30 של המאה ה-9 הוביל המנהיג תורגסט ניסיון לכבוש חלקים נרחבים, וקם מרכז ויקינגי חזק בדבלין.

הוויקינגים לא רק שדדו; הם גם בנו מושבות ודמויות שלטון מקומיות. במאות שאחר כך נוצרו תערובות בין גאלים לויקינגים. במאה ה-10 עלה בריאן בורו ככוח מרכזי בדרום. ב-1014, בקרב קלונטרף, הובסה אחרית ההתארגנות הוויקינגית הצבאית באי, אך בריאן עצמו נהרג.

אחרי מותו של בריאן החלה תקופה ארוכה של סכסוכים פנימיים. מספר משפחות דומיננטיות ניסו לשמור על שליטה, אך ללא איחוד ברור. באמצע המאה ה-12 החל מאבק חדש על השלטון.

ב-1166 טירנן או'רורק כבש את לנסטר וגירש את דרמוט מק'מורו. מק'מורו פנה אל המלך הנרי השני באנגליה וביקש תמיכה. ב-1 במאי 1169 נחתו שכירי חרב (לוחמים בשכר) אנגלו-נורמנים כדי לסייע למק'מורו. אחד מהם, ריצ'רד פיץ גילברד דה קלייר, קיבל שליטה על אדמות לנסטר.

ב-16 באוקטובר 1171 נחת הנרי השני באי. בכך החלה המעורבות האנגלית המשפטית והמדינית באירלנד, ושורשיה של שליטה זרה באי התבססו.

במאה ה-5 התחילה הנצרות להגיע לאי. פלאדיוס הגיע ב-431. פטריק הקדוש הגיע כנראה סביב 462.

על האי נוסד כתב בשם אוגהאם. זהו אלפבית ישן לשפה הגאלית.

נוצרו מנזרים. מנזר הוא מקום שבו נזירים גרים ולומדים. הנזירים שמרו ספרים וציורים יפים. הם לימדו את הכתב הלטיני.

קולומבה היה נזיר חשוב. הוא נסע גם לסקוטלנד והיה ידוע מאוד.

בשנת 795 הגיעו הוויקינגים. ויקינגים הם לוחמים מהצפון. הם פשטו על חופי אירלנד ובנו גם ערים, כמו דבלין.

כמה מלכים אירים נלחמו בהם. בריאן בורו היה מלך חזק שניצח במלחמות רבות. בקרב קלונטרף ב-1014 הוויקינגים הפסיקו להיות כוח צבאי חזק.

לאחר כך היו הרבה מלחמות בין המלכים. ב-1166 דרמוט מק'מורו איבד את לנסטר.

מק'מורו פנה לעזרת המלך הנרי השני באנגליה. ב-1169 הגיעו לוחמים שכירי חרב. הם עזרו למק'מורו לכבוש שטחים.

ב-1171 נחת המלך הנרי השני בעצמו באירלנד. מאז החלה מעורבות אנגלית גדולה באי.