ההיסטוריה של אירלנד מהרפורמציה עד קרומוול התחילה כשהרפורמציה הפכה סכסוך אתני לסכסוך דתי. הסכסוך בין האנגלים והאירים הפך גם למאבק בין פרוטסטנטים וקתולים. בתקופת שושלת טיודור ניסו האנגלים לכפות שלטון, להירשם אדמות ולהכניע את האירים. מאבק זה הגיע לשיא במרד הגדול של סוף המאה ה-16 ובהכרעתה של הממלכה הגאלית האחרונה ב-1603. ההלימה נמשכה בתקופת קרומוול, שכללה גירוש המוני של קתולים ויישוב מחדש של פרוטסטנטים, בעיקר במחוז אלסטר.
הרפורמציה היא תנועה דתית שהחלה באירופה בראשית המאה ה-16. בריטניה אימצה גרסה שלה שנקראת הכנסייה האנגליקנית. ב-1534 הכריזה פרלמנט אירלנדי, לפי רצון המלך, על הנרי השמיני כראש הכנסייה באירלנד. המהלך היה גם פוליטי: הנרי קיבל את התואר מלך אירלנד ב-1541.
שליח המלך אנטוני סט. לג'ר קידם רפורמות של הקצאת אדמות לפי החוק האנגלי, במקום המנהגים הגאליים הישנים. חלק מראשי השבטים קיבלו תארים אנגלים, אך זה לא פתר את המתח הדתי והתרבותי.
אדוארד השישי, יורש פרוטסטנטי, נכנס למדיניות החריפה של אכיפת הדת הפרוטסטנטית. באזורים מסוימים גורשו תושבים אירים והוחלפו במתיישבים פרוטסטנטים דוברי אנגלית. זה היה צעד משמעותי שהעמיק את הסכסוך הדתי-אתני.
עם מותו של אדוארד עלתה מרי הקתולית, ואז אליזבת הראשונה הפרוטסטנטית. השליטה התלויה במלך ובמנהגים המקומיים המשיכה לעורר מרידות.
אליזבת ניסתה לשמר את השליטה הדתית והפוליטית על אירלנד. ב-1560 הוכרזה כשליטה על הכנסייה האירית, אך ההשפעה שלה הייתה מוגבלת מחוץ לאזורים שבשליטת האנגלים. במקביל קיבלה אליזבת מתיישבים אנגלים שעודדו להשתלט על קרקעות באירלנד.
בצפון, משפחת או'ניל נשאה כוח גדול. יו או'ניל הכריז על עצמו כראש כוחה בצפון, קיבל תמיכה מקתוליים וניסה לקבל עזרה מספרד. ניצחון בוולספורד (Yellow Ford) ב-1598 היה הישג צבאי, אך לא ניצול אסטרטגי. מאמצי אליזבת לשלוט נתקלו בקשיים. בסופו של דבר המרד דוכא, או'ניל נכנע ב-1603 ונכנס ללונדון, קיבל חנינה ותואר אך הממלכה הגאלית כשלה.
המעבר להחזרת אדמות ולהחלפת תושביהן החל לאחר הימלטות ראשי השבטים. הימלטות הרוזנים ב-1607 סימלה את סוף כוחם של האצילים הגאליים. המלך ג'יימס הראשון ראה בהזדמנות ליישב את אלסטר בפרוטסטנטים אנגלים וסקוטים. תכנית ה’פלנטיישן' חילקה אדמות ליזמים, לחיילים ולכנסייה. עד 1620ים הגיעו לעשרת אלפים מתיישבים, ושילוב זה יצר אוכלוסייה מעורבת ופורצת מתחים עתידיים.
ב-1607 נמלטו כמה רוזנים גאליים לספרד ורומא. רובם לא שבו. האירוע הקיף התרוקנות מנהיגות גאלית ופתח את הדרך לגירוש האצולה ולהחלפת התושבים בפרוטסטנטים.
ג'יימס הראשון, שהיה גם מלך סקוטלנד, קידם את רעיון איחוד האיים בריטיים ואת הפיכת אלסטר למושבה פרוטסטנטית. התוכנית הרשמית חילקה אדמות והעדיפה מתיישבים אנגלים וסקוטים. חוקי השכרה שונו בשנות ה-20 וה-30, אך הרכב האוכלוסייה הצפוני השתנה לצמיתות.
צ'ארלס הראשון שלח את תומאס ונטוורת לנהל את אירלנד. ונטוורת שלט בחוזקה והתמקד בגביית מסים. הוא גייס גם חיילים באירלנד למען המלך. כשהוא הוזמן לבירור בלונדון, הוצא להורג על ידי פרלמנט שהחל להתגרש מהמלך.
בריגת הפרלמנט והמאבקים באנגליה הובילו גם למרד גדול באירלנד ב-1641. המרד כלל פגיעות וקורבנות בשני הצדדים, ופיצח קרע עמוק בין קתולים לפרוטסטנטים. הפרלמנט שלח צבא לדכא את המרד, והסכסוך נמשך שנים.
ב-1649 הגיע קרומוול לאירלנד בראש צבא פרלמנטרי. הוא פעל בנחישות כדי לדכא את המרד ולכפות סדר חדש. מסע זה גרם לאבדות רבות ולגלי גירוש. לבסוף, עד 1652, אירלנד הייתה שבויה, רעבה ומדולדלת.
ה'הסדר של קרומוול' כלל שתי פעולות עיקריות: איסור על מסורות הפולחן הקתולי והגירת בעלי הקרקע הקתולים למחוז קונכט במערב. רבים איבדו אדמות, רבים אחרים נותרו כעובדי אדמה תחת שלטון פרוטסטנטי. ההסדר חיזק מעמד פרוטסטנטי-אנגלי והותיר את האירים הקתולים במעמד נמוך למשך דורות.
הרפורמציה שינתה את הדת באירופה. בישראל של אז זה יצר קונפליקט בין קתולים ופרוטסטנטים. זה גרם למריבות גדולות באירלנד.
המלך הנרי הכריז על עצמו כראש הכנסייה באירלנד. זה שינה חוקים ואדמות. חלק מראשי השבטים קיבלו תארים אנגליים.
אליזבת, מלכה פרוטסטנטית, שלחה אנשים מאנגליה להתיישב באירלנד. זה פגע בתושבים המקומיים.
בצפון הנהיגו משפחת או'ניל מרד גדול. הם חיפשו עזרה ממדינות אחרות. אחרי שנים של לחימה הוסכם על כניעה ב-1603.
לאחר מכן רבים מהמנהיגים הגאלים ברחו. המלך ג'יימס קיבל החלטה ליישב את אלסטר באנגלים וסקוטים פרוטסטנטים. כך נולדה אוכלוסייה מעורבת בצפון.
כמה מנהיגים ברחו ב-1607 ולא שבו. האירוע הזה שינה את השליטה בצפון אירלנד.
צ'ארלס שלח מושל בשם ונטוורת. הוא שלט בחומרה וביצע רפורמות.
בשנת 1641 פרץ מרד גדול. שנים אחר כך הגיע צבא בראשות אוליבר קרומוול ודיכא את המרד. רבים איבדו את אדמותיהם.
קרומוול הורה לעקור רבים מבעלי האדמות הקתולים ולהעבירם לאזור מערבי שנקרא קונכט. זה הפך את השלטון לפרוטסטנטי והשפיע על החיים של האנשים באירלנד למשך זמן רב.
תגובות גולשים