היסטוריה של ברזיל

האזכור הראשוני של אזור ברזיל מתחיל באכלוס על ידי אינדיאנים לפני אלפי שנים. הקבוצות המקומיות חיו כנוודים למחצה והתפרנסו מציד, דיג, ליקוט וחקלאות פשוטה.

ברזיל הופיעה לעיני האירופים ב-1500, אז הגיע החוקר הפורטוגלי פדרו קברל. על פי חוזה טורדסיאס (הסכם בין ספרד ופורטוגל לחלוקת שטחים), החלק המזרחי של דרום אמריקה היה סומן כשטח פורטוגלי. הפורטוגלים הקימו את היישוב האירופי הראשון ב-1523, סאו ויסנטה.

במאות ה-16 עד ה-18 כלכלת הקולוניה התבססה על עץ הברזיל (עץ שנותן צבע אדום), אחר כך על מטעי קנה־סוכר, ובהמשך על מרבצי זהב במינאס ז'ראיס. כדי לעבוד במטעים ובמכרות הובאו לארצות רבות עבדים מאפריקה. ניסיונות של הולנדים וצרפתים להשתלט לא הצליחו לאורך זמן.

התושבים הילידים סבלו מהמחלות שהביאו האירופים, ממלחמות ומהשעבוד. חלק נטמע בחברה החדשה, וחלק שרד עד היום, בעיקר ביערות האמזונס.

ב-7 בספטמבר 1822 הכריזה ברזיל על עצמאותה מפורטוגל. היא הפכה למונרכיה חוקתית (מלוכה שנשלטת גם על ידי חוקות) ונותרה כך עד 1889, אז הופרה המונרכיה בהפיכה צבאית והוקמה רפובליקה.

בתום המאה ה-19 בוטלה העבדות בברזיל (1888). לאחר מכן הגיעו גלי מהגרים רבים, בעיקר מדרום אירופה ואחר כך מיפן, ששינו את הרכב האוכלוסייה.

המערכת הפוליטית בשנים הראשונות של הרפובליקה נשלטה על ידי בעלי קרקעות עשירים, בעיקר בדרום. במאה ה-20 הכלכלה התעשייתית צמחה, והאיגודים המקצועיים הפכו לכוח פוליטי חשוב. עם זאת, עוצמת האליטה הכלכלית נמשכה ויצרה פערים חברתיים גדולים.

בשנים 1930, 1945 עלה ורגאס לשלטון ופיתח מדיניות פופוליסטית ותיעושית. ברזיל נכנסה למלחמת העולם השנייה לצד בעלות הברית ב-1942 ושלחה כוחות לאיטליה.

החל משנות ה-40 נמשכה אי־יציבות פוליטית, וב-1964 הופל המשטר הדמוקרטי בהפיכה צבאית. המשטר הצבאי של השנים 1964, 1985 שילב צמיחה כלכלית ראשונית, תיעוש, ואז חוב לאומי ואינפלציה.

השיבה לדמוקרטיה החלה ב-1985. טנקרדו נווס נבחר אך נפטר לפני ההשבעה; סגן הנשיא ז'וזה סרניי הושבע במקומו. שנות הדמוקרטיה כללו מאמצים לייצוב כלכלי ומאבקים על צמצום הפערים החברתיים.

ברזיל כיום היא הכלכלה הגדולה בדרום אמריקה, עם אוכלוסייה ענקית ומקום בולט בעולם. ב-1994 הוצג המטבע החדש ריאל כדי להיאבק באינפלציה. בתחילת המאה ה-21 נבחר לואיז אינסיו דה סילבה (לולה) לנשיא. הוא קידם תוכניות חברתיות, כולל "אפס רעב" (תוכנית למניעת רעב), אך ממשלו נחשף לפרשות שחיתות ב-2005. לולה נבחר לכהונה שנייה ב-2006.

לסיכום, ברזיל עברה מסלול ארוך: מאוכלוסייה ילידית מרובת שבטים, דרך קולוניאליזם פורטוגלי ועבדות, לעצמאות, רפובליקה, משטרים אוטוריטריים וחזרה לדמוקרטיה. לאורך כל הדרך נוצרו תעשייה, מהגרים ופערים חברתיים עמוקים.

לפני אלפי שנים חיו בברזיל שבטים של אינדיאנים. הם צדו, דגו ואספו מזון.

ב-1500 הגיע החוקר הפורטוגלי פדרו קברל לחופים של ברזיל. הפורטוגלים הקימו יישובים לאורך החוף.

הקולוניה ייצאה עץ מיוחד שנקרא עץ הברזיל. אחר כך גידלו שם קנה־סוכר. כדי לעבוד במטעים הובאו אנשים מאפריקה ואולצו לעבוד כעבדים. עבדים הם אנשים שנכרחו לעבוד בלי שכר.

ב-1822 הכריזה ברזיל שהיא עצמאית מפורטוגל. שנים אחרי זה ב-1889 הושלמה המעבר לרפובליקה. רפובליקה היא מדינה שבה העם בוחר שלטון.

במאה ה-20, ב-1964, עלה הצבא לשלטון למשך שנים רבות. ב-1985 חזרו לבחור נשיאים בדמוקרטיה. דמוקרטיה היא שלטון שבו אנשים בוחרים מנהיגים.

היום ברזיל היא מדינה גדולה מאוד עם כלכלה חזקה. ב-1994 הוחלף המטבע בריאל, כדי לשלוט במחירים. בתחילת המאה ה-21 נבחר נשיא בשם לולה, שקידם תוכניות לעזור לעניים, כמו "אפס רעב".

ברזיל היא מדינה של יערות, נהרות וערים גדולות. יש בה תרבויות רבות ושפות שונות.