היסטוריה של גאורגיה

עדויות פליאונטולוגיות (מחקר על מאובנים) מראות שהומינינים (קרובי-אדם קדומים) נדדו לגאורגיה. במשטח דמניסי נמצאו מאובנים שתיארכו בשיטות רדיומטריות (מדידת גיל באמצעות קרינה) לכ־1.8 מיליון שנה. אלה המאובנים העתיקים ביותר של אדם מחוץ לאפריקה. נמצאה שם גם צורת אדם שנקראת הומו גאורגיקוס.


ההיסטוריה הגאורגית המודרנית מתחילה לפני כ־4,000 שנה. האוכלוסיות באזור התפתחו בנפרד בגלל השטחים ההרריים, ולכן נוצרו תרבויות ושפות שונות גם בתוך מה שנראה כיום כמדינה אחת.

בתקופת הברונזה נוצרו איחודים כמו דאיוחי וקולחה. דאיוחי מוזכרת בתעודות אשוריות מהמאה ה־12 לפנה"ס. קולחה נקשרה במיתולוגיה היוונית כארץ גיזת הזהב, שאליה הגיעו הארגונאוטים.

במאה ה־6, 4 לפנה"ס צמחו ממלכות אגריסי (מערב) ואיבריה (מזרח). שתיהן התנצרו מוקדם: איבריה ב־337, ואגריסי ב־523. מאוחר יותר הן נפגעו ממתקפות פרס וממחלוקות פנימיות, והשתברו לדוכסויות שחלשו את עמידות המדינה מול כיבושים ערבים במאה ה־7.


במאה ה־11 הדוכסויות התאחדו לכמה תקופות תחת ממלכה אחת. בשיא תפארתה במאה ה־12 שלטה גאורגיה על אזורים גדולים בדרום הקווקז. זהו גם תור הזהב התרבותי, עם מוסדות לימוד ויצירות כמו ‘‘עוטה עור הנמר’’ של שותא רוסתוולי. המאה ה־13 הביאה פלישות מונגוליות. הממלכה נחלשה, ודוכסים מקומיים צברו כוח רב.

ב־1491 התחלקה הממלכה רשמית. מהמאה ה־16 פרס והאימפריה העות'מאנית חילקו את השפעתן על גאורגיה. המלחמות והכיבושים החריבו תשתיות כלכליות וגרמו לנחשלות ארוכת־טווח.


בשנת 1783 חתמה ממלכת כארתלי-קאחתי חוזה חסות עם רוסיה. ב־1801 ו־1810 רוסיה סיפחה חלקים מהממלכה, ובמחצית המאה ה־19 נדחקו שאר הממלכות תחת שלטון רוסי עד 1864.

ב־1918 הקימה גאורגיה רפובליקה דמוקרטית קצרה. הוקמה אוניברסיטה בטביליסי באותה שנה. בשנת 1921 פלשו הכוחות של ברית-ההמועצות והשתלטו על המדינה. ב־1924 מרד נגד השלטון הסובייטי דוכא, ורבים הוצאו להורג או הוגלו לסיביר.

גאורגיה הייתה חלק מהברית הסובייטית עד שנות ה־90. בשנות ה־30 הונהג משטר דיכוי תחת סטלין. בתקופת מלחמת העולם השנייה כ־700,000 גאורגים לחמו בצבא האדום, ולמעלה מ־200,000 נפלו.

בסוף שנות ה־80 חלו גל של מחאות לאומיות. ב־9 באפריל 1989 הצבא הפעיל אלימות בהפגנה בטביליסי; כ־20 אזרחים נהרגו ועשרות נפצעו. גאורגיה הכריזה על עצמאות ב־9 באפריל 1991 והצטרפה לאו"ם ב־31 ביולי 1992.

לאחר העצמאות פרצו סכסוכים אתניים באבחזיה ובדרום אוסטיה. עימותים אלה נתמכו לעיתים על ידי רוסיה וגרמו ללחימה, גירוש ולעקירה של עשרות־אלפים.

בשנת 2008 פרצה מלחמה בין גאורגיה לרוסיה על דרום אוסטיה. ב־7, 8 באוגוסט החלה לחימה; רוסיה תגברה את התקיפות והשתלטה על שטחים מסוימים. לפי האו"ם כ־115,000 אנשי צאצא גאורגיים הפכו לפליטים. לאחר חמישה ימי לחימה הוכרז על נסיגה רוסית רשמית, אך המתחים נמשכו.

בגאורגיה נמצאו מאובנים עתיקים בדמניסי. מדענים השתמשו בשיטות רדיומטריות (שיטה למדידת גיל) וקבעו שהם בני כ־1.8 מיליון שנה. נמצאה שם גם צורת אדם בשם הומו גאורגיקוס.


לפני אלפיים שנים נוצרו בגאורגיה שבטים ועיריות. היו שם ממלכות כמו קולחה ודאיוחי. היו גם יזמים וסוחרים יוונים שייסדו ערי נמל.

אחר כך צמחו שתי ממלכות חשובות: איבריה במזרח ואגריסי במערב. שתיהן הפכו לנוצריות מוקדם.


במאה ה־11 התאחדה גאורגיה לממלכה גדולה. במאה ה־12 התחילה תקופת הזהב של התרבות. המלכה תמר נחשבת לשליטה חשובה מאותה תקופה.

אחר כך הגיעו הפלישות המונגוליות. הממלכה נחלשה ובסוף התחלקה לממלכות קטנות יותר.


מאוחר יותר פרס וטורקיה השפיעו על חלקי הארץ. ב־1783 הממלכה במזרח התקרבה לרוסיה, ורוסיה סיפחה את גאורגיה במאה ה־19.

ב־1918 גאורגיה הייתה רפובליקה קצרה. ב־1921 נכנסו כוחות סובייטיים והשלטון השתנה. בשנות ה־30 התרחשו טיהורים רבים בידי סטלין. במלחמת העולם השנייה כ־700,000 גאורגים לחמו, וכ־200,000 מתו.

בסוף המאה ה־20 גאורגיה התקוממה נגד שלטון הסובייטים. ב־9 באפריל 1989 הופעל אלימות בהפגנה וקורבנות נהרגו. ב־9 באפריל 1991 המדינה קיבלה עצמאות.

לאחר מכן פרצו קרבות באבחזיה ובדרום אוסטיה. ב־2008 פרצה מלחמה עם רוסיה. רבים נחלקו מבתיהם, וכ־115,000 נמנו כפליטים.