היסטוריה של המחשוב בישראל

המחשוב בישראל התפתח מאז שנות ה־30 במקביל לעולם, במקביל לצמיחת האקדמיה, הכלכלה ומערכת הביטחון.

עיבוד נתונים החל כאן בשנות ה־30 עם מכונות שעבדו על כרטיסים מנוקבים (כרטיסים עם חורים שנשאו מידע). מכונות אלה הותקנו במחלקות סטטיסטיקה, בבנקים ובחברת החשמל. אחרי עזיבת המנדט, חלק מהציוד עבר למרכז מיכון וסטטיסטיקה במשרד הביטחון. חברת IBM נכנסה לשוק בישראל בשיטת השכרת הציוד, ולאחר מכן קיבלו גם גופים צבאיים גישה למחשוב.

בשנת 1955 הושלם בישראל המחשב ויצק (WEIZAC, Weizmann Automatic Calculator), שהיה מבוסס על מודל IAS מאוניברסיטת פרינסטון, חזק ממנו פי כמה. ויצק פעל עד 1963. בשנות ה־60 וה־70 נכנסו מיינפריימים (מחשבים גדולים למוסדות) וסדרות של מחשבים מחלקתיים כמו PDP ו‑VAX. בשנות ה־80 הופיעו מחשבים אישיים ראשונים, ובמחצית שנות ה־80 תואמי IBM שלטו בשוק. בשנות ה־90 הוצבו בארץ מחשבי‑על של Cray באוניברסיטת תל‑אביב.

מחירים גבוהים וידע טכני מובילים גרמו להקמת לשכות שירות. לשכות אלה סיפקו עיבוד נתונים ללקוחות, תכנות והכנת דוחות. צה"ל גם שכר "שעות מחשב" בשנות ה־60. עם הזמן, ירידת המחירים הביאה ארגונים להקים מרכזי מחשב משלהם, אך לשכות שירות המשיכו לפעול בתחומים כמו שכר וניהול משאבי אנוש.

בסוף שנות ה־60 צמחו בתי תוכנה שמיתגו עצמם כנותני שירות לפיתוח מערכות ותכנות. חלק מהן השכירו גם צוותי מומחים. בתחילת שנות ה־90 הופיעו חברות שהציעו מיקור חוץ מלא של פעולות המחשוב. חברות זרות גם הקימו מרכזי פיתוח וקנו חברות מקומיות.

המרכז למיכון משרדי הוקם ב־1952 וניתן שירותי עיבוד נתונים למשרדי הממשלה. ב־1982 המרכז הפך לחברה ממשלתית בשם מלם מערכות, שהופרטה ב־1994. מאמצים גדולים להטמעת מערכות משותפות נעשו ב־1999, וב־2020 החלה העברת חלק מהמחשוב למחשוב ענן.

בשנות ה־90 ישראל הייתה חלוצה בתחום התקיפה וההגנה במחשבים. ב־1988 הופיע וירוס "ירושלים" שתוכנן לפעול בימי שישי ה־13. ב־1990, 1991 הוקמו מספר חברות ישראליות שפיתחו תוכנות אנטי־וירוס. ב־1993 נוסדה חברת צ'ק פוינט, שהתמחתה בהגנה על רשתות.

ויצק היה המחשב הראשון שיוצר בישראל. אחריו נבנו גולם א וגולם ב. ב־1967 פיתחה אלבٽ את "אלביט 100", שנחשב למחשב המסחרי הראשון שיוצר כאן. מחשבים צבאיים מיוצרים בישראל, ומחשבים אישיים הורכבו כאן מחלקים מיובאים. ב־2019 צוינה חברה ישראלית שמדווחת על ייצור מחשבים מבוססי בינה מלאכותית, עם מפעלים בחו"ל ובהרכבה בארץ.

אינטל הקימה מרכז פיתוח בישראל כבר ב־1974 ופיתחה בין היתר מעבדים כמו ה־8088 והפנטיום עם טכנולוגיית MMX. לאינטל יש בישראל גם מפעלי ייצור שבבים, וכן פועלות חברות ייצור ושבבים נוספות.

ב־80s, 90s פעלו בישראל רשתות BBS שהיו פורומים והורדות קבצים. ב־24 באוקטובר 1985 הוקצתה לישראל תוספת הדומיין הלאומי ".il". האוניברסיטאות התחברו לאינטרנט ב־1988. ב־1992 נכתב דף האינטרנט העברי הראשון, וב־1993 הוקמו ה‑ISP הראשונים. ב־1994 הוצאה תקנה שאפשרה לכל אזרח להתחבר לאינטרנט.

המחשוב בישראל החל עוד בשנות ה־30. אז השתמשו במכונות עם כרטיסים מנוקבים (כרטיסים עם חורים).

בשנות ה־30 הותקנו מכונות בבנקים ובחברות חשמל. אחרי הקמת המדינה הועברו מכונות לצבא. ב־1955 הוקם ויצק, המחשב האלקטרוני הראשון בישראל. ויצק עבד עד 1963. אחר כך הגיעו מחשבים גדולים למוסדות ומחשבים קטנים יותר למעבדות.

מכיוון שמחשבים היו יקרים, חברות קטנות וגדולות השתמשו בשירותי לשכות שירות. לשכות אלה עזרו בעיבוד נתונים, הכנת דוחות ותכנות.

בסוף שנות ה־60 נוסדו חברות שהתמחות בתוכנה. הן פיתחו תכניות ועזרו לארגונים לעבוד טוב יותר.

בשנות ה־90 למדנו גם להגן על מחשבים. ב־1988 הופיע "וירוס ירושלים". בתחילת שנות ה־90 הוקמו חברות שעשו תוכנות נגד וירוסים. ב־1993 נוסדה חברת צ'ק פוינט להגנה על רשתות.

ויצק היה המחשב הראשון שיוצר כאן. חברות ישראליות והחברות הגדולות בנו מרכזי פיתוח ושבבים. יש מפעלים שיוצרו שבבים בארץ.

ב־80 ו־90 היו מערכות BBS לשיחות והורדת קבצים. ב־24.10.1985 הוקצתה ישראלית הסיומת ".il". האוניברסיטאות התחברו לאינטרנט ב־1988. דף אינטרנט עברי נוצר ב־1992. ב־1994 הותר לכל אזרח להתחבר לאינטרנט.