הטריטוריה של יפן מיושבת כנראה מאז כ־30,000 לפני הספירה, כשנמצאו כלי אבן עתיקים.
המקורות המוקדמים של יפן מעורפלים. לפי המסורת, הוקמה יפן ב־660 לפנה"ס על ידי הקיסר ג'ימו טנו. תיאורים אלה נרשמו רק במאות ה־6, 8 לאחר שאימצו היפנים את הכתב הסיני, ולכן הם ערבוב של אגדה ותעמולה שנועדה לחזק את מעמד המשפחה הקיסרית. יחד עם זאת, מקורות סיניים וחקירות ארכאולוגיות מצביעות על השפעות חיצוניות ומקורות היסטוריים אמינים יותר.
תקופת יאיואי מהווה את המעבר בין הפרהיסטוריה להיסטוריה של יפן. בתקופה זו הוכנס גידול האורז במערכות חקלאיות ובאו שינויים בטכניקות הקדרות. רוב החוקרים מסכימים שהתקופה שלטה בין כמאה השנים סביב 300 לפנה"ס עד 250 לספירה.
תקופת קופון (250, 538) נקשרה למבני קבורה גדולים ולקיום חברה מעמדית עם ערכים צבאיים. הכתב הסיני אומץ רשמית בסביבות 405.
הממצאים הארכאולוגיים מהעידן הזה מלמדים על חברה היררכית עם קשרים חזקים ליבשת אסיה.
התקופה (538, 710) החלה עם הגעת הבודהיזם. היבוא התרבותי מסין התחזק, והשלטון המקומי השתנה: הקיסר היה דמות סמלית, בעוד שהשלטון בפועל הוחזק לעתים בידי מצביאים (שוגונים) ואצילים חזקים.
(710, 784) הבירה נארה תוכננה בדגם סיני, השינטו (דת יפנית מסורתית) הייתה נפוצה, והבודהיזם תקף בחצר. ב־784 הועברה הבירה לנגאוקה.
(794, 1185) תקופה תרבותית פריחה. הקיסרות שמרה על השושלת, אך כוח פוליטי עבר לאצילי חצר ולמשפחת פוג'יווארה. מעמד הסמוראי החל להתחזק.
הפיאודליות הוכרזה עם עלייתו של מינאמוטו נו יוריטומו ששימש כשוגון והפך מנהיגים סמוראיים לדאימיו, אדונים פיאודליים. הקיסר שוב הפך לדמות סמלית.
(1192, 1333) השוגונות של בית קמקורה שלטה בפועל. זו תחילתם של ימי הביניים היפניים והמעבר לשלטון צבאי ממוסד.
(1336, 1573) שושלת אשיקאגה שלטה כמרכז שלטוני חלופי. תקופת סנגוקו (מלחמות פנים ארוכות) החלה מאוחר יותר והמשיכה גם אחרי פירוק השושלת.
(1568, 1600) שלב בו ניסו מנהיגים מרכזיים לאחד את יפן. אודה נובונאגה וטויוטומי הידיושי קידמו ריכוז כוחות, והאחרון אף הצליח לאחד את המדינה זמנית. טויוטומי ניסה גם פלישת כוחות לחוץ לארץ והביס חלק מהדאימיו, אך לאחר מותו נטל טוקוגאווה איאיאסו את המושכות.
(1603, 1868) שוגונות טוקוגאווה הקימה משטר פיאודלי יציב בבירה אדו (טוקיו של היום). חברה היררכית יצבה את מעמד הסמוראים מעל איכרים, אמנים וסוחרים. באותה תקופה הונהגה מדיניות בידוד שנמשכה כ־200 שנה.
ב־1868 התרחשה רסטורציית מייג'י. השלטון הושב לקיסר, המערכת הפיאודלית פורקה, וממשל חדש מרכזי נבנה. המעמדות הישנים ובמיוחד מעמד הסמוראים בוטלו בהדרגה, והסמוראים שולבו במוסדות המדינה או קיבלו פיצוי סמלי.
המגע עם אירופה החל ב־1543, כשפורטוגזים הגיעו. מאוחר יותר הגיעו גם סוחרים ומיסיונרים אחרים. במאה ה־17 הונהגה מדיניות הסגירה (סאקוקו) כדי להרחיק זרים. ב־1853 קומודור מת'יו פרי האמריקני כפה פתיחת נמלים, וב־1854 הושג חוזה עם ארצות הברית. בתוך שנים, היפנים חתמו על חוזים עם מדינות מערביות נוספות.
בסוף המאה ה־19 יפן נכנסה בסכסוכים על שליטה בקוריאה ומזרח אסיה. במלחמת סין, יפן (1894, 1895) ריכזה יפן השפעה במנצ'וריה ובקוריאה. במלחמת רוסיה, יפן (1904, 1905) גברה יפן על רוסיה והתגברה מעמדה באסיה.
ב־1902 נחתם הסכם ברית עם בריטניה שסיפק תמיכה דיפלומטית וביטחונית ליפן.
יפן הצטרפה למלחמת העולם הראשונה לצד המערב והרחיבה שליטה בטריטוריות באוקיינוס השקט. בין שתי המלחמות חלה עליית כוחו של הצבא והתרחבו שאיפות ההתפשטות. ב־1937 החלה מלחמה סינית כוללת. ב־1940 הצטרפה יפן למדינות הציר. ב־7 בדצמבר 1941 פוצץ חיל האוויר היפני את פרל הארבור. במלחמת העולם השנייה היפנים כבשו שטחים רבים באסיה אך לבסוף הובסו. הקיסר הכריז על כניעה ב־14, 15 באוגוסט 1945, והכניעה הוחתמה רשמית ב־2 בספטמבר 1945.
אחרי המלחמה יפן הייתה תחת פיקוח בינלאומי בראשות הגנרל דאגלס מקארתור. הונהגה חוקה חדשה ב־1947, וחוזה השלום נחתם ב־1951. הריבונות חזרה במלואה ב־1952.
לאחר הכיבוש יפן בנתה כלכלה ותעשייה מודרנית. היא הצטרפה לאומות המאוחדות ב־1956 ונשארה מעצמה כלכלית עולמית. למרות משברים כלכליים מאוחר יותר, יפן שיחקה תפקיד אסטרטגי ועזרה בפעולות בינלאומיות לא קרביות.
(תקופות שונות הוזכרו לעיל לפי הכרונולוגיה המקובלת.)
יפן ישבה כבר לפני הרבה מאוד זמן, אולי לפני כ־30,000 שנה.
במסורת נהגו לומר שיפן נוסדה ב־660 לפני הספירה. זהו סיפור ישן שמסביר את מוצא הקיסרים.
בתקופה זו החלו לגדל אורז. זה שינה את החיים והוביל לכפרים וחקלאות.
בזמן הקופון היו תלי קבורה גדולים וחברה מסודרת עם חיילים.
כשהגיע הבודהיזם ליפן, דברים השתנו בחצר המלוכה ובדת.
הבירה נארה נבנתה לפי דגם סיני. אנשים עבדו בעיקר בחקלאות.
בעידן הזה פרחה האמנות והספרות. נולדו שירים וסיפורים חשובים.
ביפן התחילו לשלוט לוחמים מיוחדים שנקראו סמוראים.
שוגון (מצביא ראשי) הנהיג ממשל צבאי. הקיסר נשאר סימלי.
היו שנים של מלחמות פנימיות רבות שנקראו תקופת סנגוקו.
מנהיגים ניסו לאחד את יפן. טויוטומי הידיושי וטוקוגאווה איאיאסו התבלטו.
טוקוגאווה הקים שלטון יציב בעיר אדו (טוקיו של היום). יפן הייתה סגורה לזרים כ־200 שנה.
ב־1868 חזר השלטון לקיסר. התחילו לבנות מדינה מודרנית.
ב־1853 ספינות אמריקניות כפו על יפן לפתוח את נמליהן. מאז יפן נפתחה לעולם.
בסוף המאה ה־19 היו מלחמות על שליטה בקוריאה ובמנצ'וריה. יפן ניצחה במאבקים אלו.
ב־1941 הכתה יפן בפרל הארבור. לאחר שנות מלחמה קשות הוחלט על כניעה ב־1945.
אחרי המלחמה אמריקה עזרה ליפן לבנות מחדש דמוקרטיה. חוקה חדשה נכתבה ב־1947.
לאחר המלחמה יפן גדלה והפכה למדינה תעשייתית חזקה. היום היא אחת מהמדינות המתקדמות בעולם.
תגובות גולשים