האזור של שנג'ן היה מיושב כבר בתקופת האבן החדשה. היישוב נזכר בשם רק מ-331. ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על אפשרות של התפתחות ציוויליזציה בדרום סין באזור זה.
בשנים הקדומות של שושלות שְׂיַה ושָׁאנְג ישבו כאן שבטים מקבוצת הבאיו'ה (Baiyue). הענף המקומי נקרא נָאניְוֵ'ה (Nanyue). הם עסקו בדיג ובחקלאות.
בשנת 214 לפנה"ס, בזמן איחוד סין בידי צ'יןשיהואנג (Qinshihuang), הוקמו שלוש נציבויות שלטוניות באזור הדרומי. קיסר צ'ין העביר כ-500,000 אנשים לאזור כדי לפתחו. שנג'ן הוכפפה לנציבות נאנחאי (Nanhai) והושפעה מתרבות מרכז סין.
ב-331 הוקמה נציבות דונגגוואן (Dongguan) כמנהלת של שטחים שכוללים היום את דונגואנג, שנג'ן והונג קונג. בירת הנציבות הייתה נאנטאו (Nantou) שבאזור באו'אן (Bao'an).
בשנים שלאחר מכן שונו הגבולות מספר פעמים. ב-590 נכללה באו'אן תחת נציבות נאנחאי. ב-757 שונה השם חזרה לדונגגואנג, ובתקופת סונג נאנטאו הפכה למוקד מסחר ימי חשוב במלח, תבלינים ופנינים.
ב-1573 הוקם פלך חדש בשם שין-אן (Xin'an), שכלל את אזור שנג'ן והונג קונג. מקור הפרנסה העיקרי היה מלח, תה, תבלינים ואורז. בתקופת צ'ינג שונו הגבולות שוב, וחלקים הוחזרו ב-1669 וב-1684.
במאה ה-19 אירעו שינויים גדולים: ב-1842 הועבר האי הונג קונג לבריטניה לפי הסכם נאנג'ינג. ב-1860 נמסר חצי האי קאולון, וב-1898 הוחכרו ה"טריטוריות החדשות" לבריטניה ל-99 שנים. מכאן נפרד שטח משמעותי ממחוז שין-אן.
ב-1913 שונה שם הפלך לבאו'אן (Bao'an) כדי למנוע בלבול עם אזור אחר בסין.
במהלך מלחמת סין, יפן נכבשה נאנטאו בידי כוחות יפניים, והמנהל הועבר זמנית לדונגגואנג ב-1938. ב-1953 הועברה עיר המחוז לעיירה שנג'ן, שהייתה קרובה למסילת הרכבת להונג קונג. קו זה סיפק הזדמנויות ותושבים רבים עברו להתגורר בשנג'ן.
ב-1979 החל מעמד חדש: שנג'ן הועלתה לנהל ישיר על ידי מחוז גואנגדונג. במאי 1980 הוכרזה שנג'ן כאזור כלכלי מיוחד (SEZ). ההחלטה נועדה למשוך משקיעים, ובעיקר מהונג קונג, בגלל הקירבה התרבותית והשפה.
התוכנית הצליחה: שנג'ן הפכה במהירות לעיר תעשייתית חשובה ולמרכז כלכלי באזור דלתת הנהר. במרץ 1981 קיבלה מעמד תת-פרובינציה, כלומר עצמאות גדולה יותר בהחלטות כלכליות. ב-1989 הוכרזו חלקים נוספים של העיר כאזורי ניהול מיוחדים, מה שנתן עוד זכויות להשקעות ולפיתוח.
האזור של שנג'ן היה מיושב כבר בתקופות קדומות. אנשים שם עסקו בדיג ובחקלאות.
ב-214 לפני הספירה שלט קיסר מרכז סין. הוא העביר אנשים לדרום ופיתח את הארץ. שנג'ן הצטרפה לסין אז.
ב-331 הוקמה נציבות דונגגואנג, מנהלה של אזור שנג'ן והונג קונג. נאנטאו הפכה לעיר מרכזית.
ב-1573 הוקם אזור חדש בשם שין-אן. האנשים חיו ממלח, תה ותבלינים.
במאה ה-19 בריטניה קיבלה את הונג קונג. ב-1898 הוחכרו חלקים נוספים ל-99 שנים.
במלחמה נכבשה נאנטאו. ב-1953 בחרו להעביר את מרכז המחוז לשנג'ן. רגיעה בקו הרכבת הביאה אנשים ותעשייה.
ב-1980 הפכה שנג'ן לאזור כלכלי מיוחד. משמעות הדבר היא שהעיר קיבלה חוקים שמאפשרים עסקים זרים. כך שנג'ן גדלה מהר והפכה לעיר חשובה.
תגובות גולשים