היפותזת ספיר-וורף

השערת ספיר־וורף אמרה כי מבנה השפה משפיע על הדרך שבה דובריה תופסים את העולם. השם מציין את הבלשן אדוארד ספיר ואת בנג'מין לי וורף. יש שתי קריאות עיקריות: גרסה חזקה (דטרמיניזם לשוני) שהציעה כי השפה קובעת את המחשבה, וגרסה חלשה שטוענת שהשפה משפיעה על המחשבה אך לא קובעת אותה באופן מוחלט.

הרעיון שנוגע להשפעת השפה על החשיבה החל להופיע כבר במאה ה־18 אצל פילוסופים אירופאים. בחקר מודרני, פרנץ בועז חקר שפות ילידיות וציין שקשרים בין תרבות לשפה הם חזקים. אדוארד ספיר הרחיב את הרעיון והראה ששפות הן מערכות מסודרות שמשפיעות על הדרך בה מדברים וחושבים. בנג'מין וורף קיבל חשיפה רחבה בעקבות מחקריו על שפות אמריקאיות ילידיות.

הדטרמיניזם הלשוני טוען שהשפה קובעת את הקטגוריות הבסיסיות של החשיבה. וורף הציג דוגמאות כמו סיבות שונות למילות שלג אצל דוברי אינואיטים, או ההבדלים בדיבור על זמן אצל דוברי ההופי. עוד דוגמה שלו נוגעת לעובדים במפעל כימי: שימוש בתווית "מכלים ריקים" השפיע על האופן שבו התייחסו אליהם.

משנות ה־50 חוקרים כמו רוג'ר בראון ואריק לנברג ביקרו את התיעוד האנקדוטלי של וורף וביצעו ניסויים מבוקרים בנושא צבעים. במקביל עלתה הביקורת של נועם חומסקי והבלשנות הגנרטיבית, שטענו על עקרונות אוניברסליים שקודמים לשוני. גם פילוסופים ובוחני שפות השוו בין טענות אלה ומצאו פגמים בדוגמאות המקוריות. עבודתו של אקהרט מאלוטקי על ההופי הראתה שיש בשפה ביטויי זמן רבים, וכך הפריכה חלק מהטענות החזקות.

מאז סוף שנות ה־80 נפתח גל מחקרי מחודש. חוקרים כמו לירה בורודיצקי, ג'ון לוינסון וג'ורג' לייקוף הראו כי הבדל לשוני יכול לשנות דפוסי חשיבה מסוימים. דוגמאות אמפיריות: שפת Guugu Yimithirr משתמשת בכיוונים מוחלטים (צפון/דרום) במקום ימין/שמאל; דוברי אנגלית וספרדית מסדרים רצפים כרונולוגיים בכיוונים שונים; ברוסית קיימת הבחנה בין "כחול" כהה ובהיר שמקלה על זיהוי גוונים; ומין דקדוקי בשפות משפיע באופן לא מודע על תיאורים של חפצים.

לכן כיום מקובלת בין החוקרים הגישה הרכה: השפה אינה קובעת במלואה את המחשבה, אך יכולה להשפיע על אופן המחשבה, על הקלות להבחין בדברים ועל דפוסי התפיסה. הדיון המדעי ממשיך, ויש תמיכה אמפירית להשפעות כאלה אך אי־הסכמה לגבי חזקת ההשערה.

ברבות יצירות ספרותיות והרבה בדיון תרבותי מופיע רעיון שהשפה משנה מחשבה. בדוגמה מפורסמת, ב־1984 של ג'ורג' אורוול השפה החדשה "נוספיק" נועדה לצמצם את המילים ולהגביל מחשבה חתרנית. ברומנים כמו חולית, Babel-17 ו־Babel-17 וכן בסיפור "סיפור חייך" (שמתאים לסרט "המפגש") נשחקים רעיונות הקשורים לכוחה של השפה לעצב או לשנות תודעה. באורדני ספרותי אחר, אורסולה לה גווין מציגה שפה שמשקפת ערכי חברה שונים, כמו חוסר בעלות אישית.

השערת ספיר־וורף אומרת ששפה יכולה לשנות איך אנשים חושבים. השם נלקח משני בלשנים: ספיר ו־וורף. יש שתי גרסאות: אחת חזקה שאומרת השפה קובעת את המחשבה. והשנייה חלשה שאומרת שהשפה משפיעה על המחשבה.

מדענים וחוקרים חשבו מזה זמן שבני אדם תופסים את העולם בעזרת מילים ורעיונות. פרנץ בועז חקר שפות ילידיות והראה שהן שונות מאוד. ספיר וורף בנו על המחקרים האלו.

וורף נתן דוגמאות: לכאורה לאינואיטים יש הרבה מילים לסוגי שלג. זה נראה משפיע על הדרך שבה הם רואים את השלג. דוגמה אחרת מראה שאצל הופי יש דרך אחרת לדבר על זמן.

בשנות ה־50 חוקרים בדקו את הטענות של וורף עם ניסויים. הם מצאו שהרעיונות החזקים לא תמיד נכונים. חוקרים אחרים הראו ששפות יכולות להיות שונות אבל בני אדם עדיין חושבים דומים בדרכים רבות.

מאוחר יותר מצאו מחקרים חדשים שהשפה כן משנה קצת. לדוגמא: בּשפות שהן ימין־שמאל מסדרים תמונות בצד מסוים. בשפות עם שמות צבעים שונים קשה יותר לזכור גוונים בלי שם. בשפות שיש להן מין למילים (זכר או נקבה) זה יכול להשפיע על איך אנשים מתארים חפצים.

בספרים כמו 1984 מדגימים ששינוי שפה יכול לשנות רעיונות של אנשים. בסיפורים אחרים משתמשים ברעיון הזה כדי ליצור עולם דמיוני שבו השפה משנה את המחשבה.

היום רוב המדענים אומרים שהשפה לא קובעת הכל. היא יכולה לעצב חלקים מהחשיבה, אבל לא למחוק אותה.