היפרטקסט

היפרטקסט הוא ממשק להצגת מסמכים שמסתעף או מוצג לפי דרישה.

המרכיב המרכזי הוא היפר-קישור (hyperlink), הפניה צולבת שמובילה למסמך אחר. לחיצה על קישור מציגה את המסמך המקושר, ומהלך זה נקרא גלישה או דפדוף.

מסמך היפרטקסט יכול להיות סטטי או מופק בזמן אמת לפי בקשת המשתמש. מסמך בנוי היטב יכול להחליף תפריטים ושורת פקודה ולהפנות למסמכים או לתוכנות אחרות, גם מרחוק דרך רשת מחשבים כמו האינטרנט. היישום המפורסם ביותר של היפרטקסט הוא ה-World Wide Web (הרשת העולמית).

המונח היפרמדיה מתאים כשיש גם תמונות, קול או וידאו, ולא רק טקסט. ברעיון ההוראה יוצרים יחידות קטנות (node) שניתן לנווט ביניהן לפי קישורים. כך הלמידה היא רשתית ומסתעפת, לא רצף ליניארי בלבד.

ניווט בין יחידות נעשה באמצעות דפדפן (browser), תוכנה שמציגה דפי היפרטקסט ומפעילה קישורים.

הרעיון של קישורים היה קיים כבר באנציקלופדיות ובתלמוד, שם סימנו מילים שהפנו להסברים אחרים. בהמשך, מחשבה על פתרון לבעיית עודף המידע הובילה לרעיונות של פירוק מידע לחלקים וקישור ביניהם.

התפתחות הכתיבה, הדפוס, המדיה החדשה (רדיו, מצלמה, קולנוע) ואז המחשב והאינטרנט אפשרו לשלב טקסט, קול ותמונה ולהפיץ מידע בקלות.

בשנת 1945 כתב ואניבר בוש על מכשיר רעיוני שנקרא "ממקס" (Memex). המכשיר תיאר שולחן המחובר לארכיון גדול, שמאפשר לעקוב אחרי הפניות בין דפים וליצור "שבילי מידע". הרעיון השפיע על מפתחי ההיפרטקסט מאוחר יותר.

טד נלסון טבע את המונח "היפרטקסט" ב-1965. דאגלס אנגלברט וטד נלסון עבדו בשיטות שונות לפיתוח עריכות וקישורים, ואחרים המשיכו בפיתוח מערכות שונות כגון NLS ו-ZOG.

בשנות ה-80 ואמצע ה-90 הופיעו כלים מוכרים יותר: ב-1987 אפל הציגה את HyperCard, וב-1990 טים ברנרס-לי מ-CERN המציא את ה-World Wide Web כדי לשתף מידע בין מדענים. ב-1993 יצא דפדפן Mosaic, שאפשר שימוש רחב של ה-Web והביא לגדילתה המהירה.

רוב מערכות ההיפרטקסט המוקדמות נעלמו לאחר הצלחת ה-Web.

דוגמאות חשובות הן HyperCard וה-World Wide Web. מערכות אלה משלבות קישורים, טקסט ומדיה, ומאפשרות ניווט חופשי בין פריטי מידע.

היפרטקסט הוא דרך לצרף דפים עם קישורים. קישור (link) הוא לחיצה שמובילה לדף אחר.

בלחיצה עוברים מציטוט אחד לשני. כך נעים בין נושאים במהירות.

מסמכי היפרטקסט יכולים להכיל גם תמונות, קול וסרטונים. כשיש גם תמונות וקול קוראים לזה היפרמדיה.

מודל מוקדם היה "ממקס" (Memex). ואניבר בוש תיאר אותו ב-1945 כמכשיר שעוזר לאתר מידע וליצור מסלולי קריאה.

טד נלסון טבע את המילה היפרטקסט בשנות ה-60. שנים מאוחר יותר פותחו מערכות שמקשרות מסמכים.

בשנת 1990 טים ברנרס-לי יצר את ה-World Wide Web. זאת רשת שמחברת דפי היפרטקסט ברחבי העולם. בשנים אחר כך הופיע דפדפן בשם Mosaic. הוא עזר להרבה אנשים לגלוש ברשת.

ה-World Wide Web והיישומים כמו HyperCard הראו איך אפשר לשלב קישורים, טקסט ותמונות ולנווט ביניהם בעזרת דפדפן.