הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ. שמותיו בעברית הם לבנה וסהר, ובמונח הלטיני המדעי הוא נקרא לונה.
קוטרו כ־3,474 ק"מ, קצת יותר מרבע מקוטר כדור הארץ, יחס נדיר בגודל בין כוכב לכת לירחו.
על פי התאוריה המקובלת, הירח נוצר לפני כ־4.5 מיליארד שנים משברי התנגשות ענקית בין כדור הארץ לגוף בשם תיאה.


מרחקו הממוצע של הירח ממרכז הארץ הוא כ־384,403 ק"מ. המרחק משתנה מפריגיאה (כ־363,000 ק"מ) לאפוגיאה (כ־405,000 ק"מ).
הירח משלים הקפה סביב הארץ בכל כ־27.3 יום (חודש סידרי). הזמן בין מופעים זהים של הירח הוא כ־29.5 יום (חודש סינודי).
הירח מתרחק מאיתנו בהדרגה; מדידות לייזר מראות קצב של כ־3.8 ס"מ בשנה.


כוח המשיכה של הירח יוצר גאות ושפל על פני הים. תגובה זו גם מאטה את הסיבוב של כדור הארץ.
עקב שמירת התנע הזוויתי, האטה זו גורמת להתרחקות הירח מאיתנו עם הזמן.


מופעי הירח הם השינויים שאנו רואים בחלק המואר של פניו, בין מולד לירח מלא וחזרה.
המופע מושפע ממיקום הירח ביחס לכדור הארץ ולשמש. שעת הזריחה והמיקום בשמיים משתנים בהתאם למופע ולעונות השנה.


כשירח מלא נופל בקרבה לפריגיאה, גודלו הזוויתי גדול מהרגיל ולעתים נראה בהיר יותר.
השינוי בגודל קשה להבחין בעין, אך הבהירות עשויה לעלות.


הקיום של ירח בודד וגבוה יחסית מסייע ליציבות ציר הסיבוב של כדור הארץ. היציבות הזאת מחזקת עונות קבועות.
שינויים באור הלילה משפיעים על בעלי חיים פעילי לילה, וחלקם משתמשים בגאות כסימן להתנהגותם.


הצד הקרוב תמיד פונה אלינו, והצד הרחוק נראה רק באמצעות גשושיות. נעילת גאות פירושה שהירח מסתובב סביב צירו בקצב ההקפה שלו.
המותגים הבולטים על פניו הם: ימות (מישורים חשוכים של לבה), רמות (אזורים בהירים) ומכתשי פגיעה רבים.
המיתרים הגדולים כוללים את אגן איטקן בדרום-מזרח הרחוק, בקוטר כ־2,240 ק"מ.


פני הירח מכוסים בשכבת אבק וסלעים שנקראת רגולית. עובייה משתנה לפי גיל האזור.
מכתשים עמוקים בקוטבים חושכים לעיתים תמידית. שם יש עדויות לקרח ומים בקיבוץ.
מדידות שונות וכלי נחיתה מצביעים על נוכחות מים, כולל ממצאי LCROSS ב־2009, וממצא מינרל עם מים מצ'אנג-אה 5 ב־2024.


הירח מורכב קרום, מעטפת וליבה. העובי המשוער של הקרום הוא כ־50 ק"מ.
צפיפותו הממוצעת כ־3,346 ק"ג/מ"ק. הליבה קטנה יחסית, בערך רדיוס של כ־350 ק"מ.
כיום אין לירח שדה מגנטי גלובלי חזק, אך בעבר היו שדות חזקים יותר.


ברית המועצות שיגרה גשושיות לירח כבר ב־1959 (לונה). ארצות הברית שלחה את תוכנית אפולו, ששלחה בני־אדם לירח בין 1969 ל־1972.
הנחיתה המאוישת הראשונה הייתה באפולו 11, ביולי 1969. עד 1972 הלכו על פני הירח 12 אסטרונאוטים בסך הכול.
התוכניות החדשות כוללות את ארטמיס של ארה"ב, שמטרתה נחיתה מאוישת סביב 2027.
גשושיות מודרניות אחרות כוללות את קלמנטין, סמארט-1 והנחיתה הסינית בצד הרחוק ב־2019.
ניסיונות נחיתה פרטיים וכלל־לאומיים כללו את בראשית הישראלית ואת משימות הודיות שאף אחת מהן לא תמיד הצליחה לנחות.


הירח הופיע במיתוסים, דתות ולוחות שנה רבים. שמו בעברית מקושר לאל כנעני.
לוחות שנה כמו העברי מתבססים על מחזור הירח. במנהגים דתיים קיימות ברכות ומנהגים סביב המולד והמילואו.
שמות הימים בשפות רבות משקפים את שליטת הירח ביום שני.

הירח הוא הלוויין הטבעי של כדור הארץ. בעברית קוראים לו גם לבנה.
קוטרו כ־3,474 ק"מ. זה קצת יותר מרבע מקוטר כדור הארץ.
הירח נוצר לפני מיליארדי שנים מפיצולים אחרי התנגשות גדולה בין כדור הארץ לגוף בשם תיאה.


את הירח רואים בקלות ללא טלסקופ. יש עליו מכתשים רחבים ורמות חשוכות שנקראות ימות.
אדם הלך על הירח לראשונה ב־1969 במשימת אפולו 11. מאז בוצעו עוד נחיתות מאוישות.
יש גם גשושיות ששלחו בני אדם ורובוטים, ואחת מהן נקטעה בניסיון לנחות.
תכניות חדשות רוצות להנחית אנשים שוב, במסגרת ארטמיס.


הירח מקיף את כדור הארץ בערך כל 27, 29 ימים. זאת הסיבה לחודש הירחי.
מופעי הירח הם חצי ירח, ירח מלא ומולד. המופעים משתנים כי אנו רואים חלקים שונים שלו.


הירח מושך את המים וגורם לגאות ושפל בים. זה גם גורם לו להתרחק מאיתנו ב־כ־3.8 ס"מ בשנה.


פעמים רבות יש אבק וסלעים על הירח בשם רגולית. בקוטבים נמצאו אזורים חשוכים תמידית.\nשם יכול להיות קרח מים. משימות שונות מצאו סימנים למים, ולפעמים קרח.


הירח עוזר לייצב את נטיית כדור הארץ. זה מסייע לשמור על עונות השנה.
הוא גם חשוב בתרבות: לוחות שנה וסיפורים רבים מסתמכים עליו.