הכלה הסורית

הסרט "הכלה הסורית" בבימוי ערן ריקליס עוסק במציאות של הקהילה הדרוזית (קהילה דתית-חברתית במזרח התיכון) ברמת הגולן. הסרט היה מועמד לשבעה פרסי אופיר. הוא זכה להצלחה בפסטיבלים ברחבי העולם ונרכש להפצה באירופה, בארצות הברית ובדרום אמריקה.

מונה, כלה דרוזית ממג'דל שמס שבגולן, עומדת להינשא לטלאל, שחקן מפורסם מסוריה שהיא לא פגשה מעולם. ברגע שמונה תחצה את הגבול לסוריה ותפגוש את חתנה, לא תוכל לשוב למשפחתה ברמת הגולן. ביום החתונה עורכים בני המשפחה מסיבת פרידה. אל המסיבה מגיע אחיה חאתם עם אשתו ובנו, אחרי שמונה שנים ברוסיה.

בני המשפחה נוסעים למעבר קונייטרה כדי להעביר את מונה לצד הסורי ולפגוש את החתן. לאביה חאמד, שהיה אסיר ביטחוני, אסיר שנעצר בשל חשדות ביטחוניים, אסור לגשת לגבול. הוא מגיע בכל זאת, מתעמת עם שוטר ונרשה להיפרד מבתו. בירוקרטיה, נהלים ומסמכים של הרשויות, מעכבת את המעבר. בסופו של דבר מונה נותרת בשטח ההפקר בין ישראל לסוריה, ללא דרך חזרה.

הסרט היה קופרודוקציה (שיתוף הפקה בין מדינות) ישראלית-גרמנית-צרפתית. הכל התחיל בפגישה מקרית ב-2001 בין ריקליס למפיקה גרמנית. לאחר שמצא מפיקים בצרפת ובגרמניה גויסו כספים נוספים בישראל, וסך התקציב היה כ־2.5 מיליון דולר.

הסרט "הכלה הסורית" ביים ערן ריקליס. זהו סיפור על כלה דרוזית (קהילה דתית) מרמת הגולן.

מונה תתחתן בטקס עם טלאל, שחקן מסוריה שהיא לא פגשה. אם היא תחצה את הגבול לא תוכל לחזור הביתה. המשפחה עורכת מסיבת פרידה. אחיה חאתם חוזר מרוסיה אחרי שנים.

המשפחה לוקחת את מונה למעבר קונייטרה כדי לשלוח אותה לצד הסורי. אביה חאמד לא הורשה להגיע כי שוחרר מהכלא מסיבות ביטחון. הוא מגיע בכל זאת ונפרד ממונה. מסמכים וכללים של הרשויות (בירוקרטיה) מעכבים את המעבר. בסוף מונה נשארת בשטח ההפקר, מקום בין המדינות, ואין לה דרך חזרה.

הסרט הופק בשיתוף עם גרמניה וצרפת. הרעיון התחיל אחרי פגישה ב-2001. התקציב הכולל היה כ־2.5 מיליון דולר.