"הכנה לצה"ל" היא מונח כללי לפעילויות שמכינות מועמד לשירות ביטחון, מלש"ב, לקראת השירות בצה"ל. רוב הפעילויות מאורגנות על ידי צה"ל והאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, בפיקוח משרד החינוך. קיימים גם ארגונים פרטיים ומכינות קדם-צבאיות דתיות וחילוניות, וכן בתי ספר ומכללות שממוקדים בהכנה לתפקידי מפתח בצבא.
הפעילויות נחלקות למספר סוגים ורובן התנדבותיות. זה אומר שההשתתפות תלויה ברצון המלש"ב. חלק מהפעילויות נדרשות כחלק ממסגרת חינוך או בהוראת צו צבאי. מעטים מהקורסים ההתנדבותיים, למשל קורסי כושר, כרוכים בתשלום.
גוף ההכנה הוותיק בישראל הוא הגדנ"ע. לפני קום המדינה ארגנו מערכי נוער שהשתלבו במאמץ הביטחוני. אחרי הקמת המדינה הוקמו חוגים אזרחיים שממנו צה"ל גייס אנשי מקצוע ראשונים לחיילות טכניות. בשנים שאחר כך פעלו מסגרות כמו גדנ"ע אוויר, גדנ"ע קליעה וגדנ"ע מזרחנות לעידוד מיומנויות מסויימות.
התוכנית המוכרת ביותר היא "שבוע התנסות בבסיס צבאי". במסגרת זו תלמידי תיכון מתארחים שבוע בבסיס, לובשים מדים, לומדים על שרשרת הגיוס ועל ערכי צה"ל ומתנסים בפעילויות צבאיות. התנסות זו כוללת גם שימוש ברובה שירות (בעשורים האחרונים היה זה M16) ועבודה בשטח. המטרה היא להקל על המעבר לצבא באמצעות שיעורי הסברה והדמיה של החיים הצבאיים:
- תנאי מחיה ופרקי זמן מרוחקים מהבית
- משמעת, שגרה ולוח זמנים צפוף
- יחסי מפקד-פקוד (היררכיה ופקודות)
- תפקוד כאדם יחיד ובחלק מצוות
- שמירה על ציוד והקפדה על זמנים
תוכנית "הדור הבא" יועדה להצמיד לכל תיכון קצין שאחראי על מוטיבציה לשירות. התוכנית עוררה ביקורת בקרב אנשי חינוך ואקדמיה והיא הושמה רק חלקית.
הכנה לצה"ל היא פעילויות שמכינות נערים ונערות לשירות בצבא. מלש"ב זה הקיצור למועמד לשירות ביטחון. חלק מהפעילויות עושים צה"ל והממשלה. יש גם קבוצות פרטיות ומכינות קדם-צבאיות.
הרבה פעילויות הן התנדבותיות. זה אומר שצריך לרצות להשתתף. חלק קטן מהקורסים גובים כסף, למשל קורס כושר.
תוכנית מוכרת נקראת "שבוע התנסות בבסיס צבאי". תלמידים שוהים שבוע בבסיס. הם לובשים מדים (בגדים רשמיים), לומדים על חיי בסיס ונחשפים למשמעת ולשגרה. הם מתנסים גם ברובה שירות (כלי צבאי). המטרה היא להראות איך החיים בצבא נראים.
תוכנית שנקראה "הדור הבא" רצתה לשים קצין אחראי בכל תיכון כדי לעודד שירות. היו התנגדויות והיא בוצעה רק בחלקה.
תגובות גולשים