הלם ומורא (באנגלית: Shock and Awe; בעגה המקצועית: Rapid Dominance או "השתלטות מהירה") היא דוקטרינה ואסטרטגיה צבאית שמטרתה לשבור את רצון היריב להילחם. הכוונה היא לפגיעה בעיקר בהיבט הפסיכולוגי של האויב, באמצעות הפגנת כוח גדולה ומהירה.
הדוקטרינה נוסחה על ידי הארלן אולמן וג'יימס וייד במסגרת מחקר לאוניברסיטה לביטחון לאומי של ארצות הברית ב-1996. את רעיונותיה ראו כמענה לתקופה שאחרי המלחמה הקרה, עם דגש על שילוב טכנולוגיית מידע בלוחמה המודרנית.
אולמן ווייד תיארו את ההשתלטות המהירה כניצול של עליונות טכנולוגית, יכולת לפגוע בדיוק ושליטה במידע. הם זיהו ארבעה מאפיינים מרכזיים של הדוקטרינה, שמדגישים מהירות, עוצמה והשפעה על מערכת הפיקוד של היריב.
כדי ליצור את אפקט "הלם ומורא" משתמשים בפעולות כמו תקיפה ישירה של מרכזי שליטה ובקרה (command and control, מרכזי פיקוד), חסימת זרימת מידע ברשתות היריב והפצת דיסאינפורמציה (מידע שגוי שמבלבל את האויב), ושימוש בכוחות קרביים מנצחים בפעולה מהירה.
הרעיון התפתח מהרעיון הישן של "כוח מכריע" (decisive force). אולמן ווייד קישרו בין שני המושגים מבחינת המטרה, סוג וכמות הכוח, המהירות והטכניקה הפעולתית.
המחברים טענו שניתן למצוא יישומים דמויי "הלם ומורא" בהיסטוריה. דוגמה בולטת שהם הזכירו היא מלחמת המפרץ, ויש השוואות גם להתחלת הפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003. יחד עם זאת, קיימת מחלוקת האם הדוקטרינה יושמה שם וכאם השיגה את מטרותיה.
הלם ומורא (Shock and Awe) נקרא גם השתלטות מהירה. זו שיטה צבאית שמנסה לשבור את רצון האויב להילחם.
הרעיון נוסח על ידי הארלן אולמן וג'יימס וייד ב-1996 באוניברסיטה לביטחון לאומי. הם רצו למצוא דרך חדשה ללחימה אחרי המלחמה הקרה.
הרעיון משתמש בטכנולוגיה ובפעולה מהירה. תוקפים מרכזי פיקוד ושליטה (מרכזי פיקוד = המקומות שמנהלים את הצבא). חוסמים מידע ומפיצים מידע מטעה כדי לבלבל את האויב.
אולמן ווייד הצביעו על דוגמאות היסטוריות שדומות לרעיון הזה. דוגמה חשובה היא מלחמת המפרץ. יש גם הקשר לתחילת המלחמה בעיראק ב-2003, אבל לא כולם מסכימים אם זה עבד.
תגובות גולשים