המגלים

המגלים (The Discoverers) הוא ספר הגות היסטורי מאת דניאל ג'. בורסטין, שפורסם ב-1983. זהו הספר הראשון ב'טרילוגיית הידע', הכוללת גם את היוצרים והמחפשים.

כותרת המשנה של המגלים מציגה אותו כהיסטוריה של גילויים משמעותיים על העולם והאדם. הספר סוקר תגליות בגילוי ארצות, מדע, רפואה ומתמטיקה. הוא דן גם בתגליות תיאורטיות כגון זמן, אבולוציה, טקטוניקת הלוחות (תנועת לוחות קרום הארץ) ויחסות (תורת איינשטיין על זמן ומרחב). בורסטין רואה את המגלה כאדם הפועל ומנסה להראות איך אנחנו תופסים את מקומנו ביקום.

מבנה הספר הוא נושאי וכרונולוגי, ומתחיל בעידן הפרהיסטורי בבבל ובמצרים. הספר מחולק לארבעה חלקים בשם "ספרים":





הסגנון של בורסטין משלב סיפורים ביוגרפיים והסברים רעיוניים. רבים שיבחו אותו, אך היו גם מבקרים. הוא הואשם במבט שמרן ומערבי-מרכזי, ולפעמים הטיחו בו הטיה כלפי תרבויות אחרות. לעתים כינוהו פוסטמודרניסט; הכינוי מפתיע כי בורסטין עצמו תקף רעיונות פוסטמודרניים, ובכללם רב-תרבותיות ותקינות פוליטית. (פוסטמודרניזם היא תנועה רעיונית שמפקפקת בסיפורים גדולים ובאמת אחת.)

בורסטין מהלל גיבורים היסטוריים אמיתיים, כמו כריסטופר קולומבוס, אייזק ניוטון ומארי קירי. הוא מבקר את מה שהוא מכנה "גיבורי תדמית", אנשים שהתקשורת בונה מעל למציאות. הספר מדגיש תגליות מקוריות כמו לוח שנה, מכבש הדפוס ותרופות, ומרבה להצביע על חשיבותם של פרטים, מסורת, דת, משפחה, קפיטליזם ודמוקרטיה בתהליך הגילוי.

המחברים והדמויות שמופיעות בו מוצגות כאבני בניין: כל ממצא נבנה על עבודה של קודמיו. בורסטין, יליד קהילה יהודית רפורמית, תואר כחילוני וליברלי במובן מסוים. בעברו של בורסטין היה גם מועמד בעברו במפלגה הקומוניסטית בשנות ה-30, אך הוא התרחק מאידאולוגיות קיצוניות. בקריירה הציבורית שימש כמנהל במוזיאון הסמיתסוניאן וביקר את נטיית המוסדות לפוליטיזציה. ב-1975 התפטר מאז כרגע שבו ניסה גוף אקדמי להחדיר פוליטיקה קיצונית.

המ글ים (The Discoverers) הוא ספר שכתב דניאל ג'. בורסטין. הוא יצא לאור ב-1983. הספר הוא הראשון בטרילוגיה יחד עם היוצרים והמחפשים.

הספר מספר על גילויים חשובים בעולם. יש בו סיפורים על גילוי ארצות, מדע, רפואה ומתמטיקה. הוא גם מדבר על רעיונות גדולים, למשל זמן, אבולוציה, ותנועת לוחות קרום הארץ (איך חלקי קרום הארץ נעים). הספר מראה איך בני אדם למדו על העולם.





בורסטין אוהב לספר על אנשים בולטים. הוא כותב על קולומבוס, ניוטון ומארי קירי. הוא מחבב סיפורי גיבורים אמיתיים. הוא לא אוהב כשתקשורת יוצרת גיבורים שאינם אמיתיים. הספר מדגיש גם את חשיבות המסורת, המשפחה והניסיון שנבנה מדור לדור.

אותו מחבר עבד במוזיאון גדול בארצות הברית, והביע דאגה כשפוליטיקה נכנסה לחוגים אקדמיים. ב-1975 הוא עזב ארגון אקדמי בגלל כך.