המהדורה החמש-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה

המהדורה החמש-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה הופיעה ב-1974 לאחר תהליך שנוהל החל מ-1960. בתהליך השתתפו כ-300 עורכים, כ-200 יועצים ולמעלה מ-4,000 כותבי ערכים. במהדורה זו עברה הבריטניקה שינוי רדיקלי: היא פוצלה לשלושה חלקים עיקריים, הפרופדיה, המיקרופדיה והמאקרופדיה. בשנת 1985 עברה מהדורה זו ארגון מחדש, ששינה את תכולתה ואת מספר כרכיה. תחילה נמנעו עורכיה מפרסום מקוון, אך בעקבות התחרות מאנציקלופדיות אחרות, ובפרט אנקרטה, הושק שירות אנציקלופדי מקוון בתשלום עם מאות אלפי מנויים.

הפרופדיה (Propædia) היא הכרך היחיד שבין שלושת חלקי המהדורה החמש-עשרה. היא נועדה לסדר את תכני הבריטניקה לפי נושאים, ולהשלים את הסדר האלפביתי של שני החלקים האחרים. הפרופדיה והמיקרופדיה תכננו להחליף את מפתח-העניינים האלפביתי של המהדורה הקודמת; בעקבות ביקורת הוחזר המפתח האלפביתי בשני כרכים ב-1985. בליבה של הפרופדיה עומד "תרשים הידע" (Outline of Knowledge), ומצויים גם נספחים שמפרטים את שמות העורכים, היועצים והכותבים.

תרשים הידע נועד לשלוש מטרות עיקריות: אפיסטמולוגית (לספק סיווג שיטתי והיררכי של הידע), חינוכית (לשים מפת דרכים ללימוד דיסציפלינות) וסידורית (לשמש כתרשים־תוכן מפורט למיקרו־ ומאקרופדיה). התרשים חולק לעשרה חלקים. לכל חלק נכתבה מסה פותחת על ידי מומחה בתחום; בסך הכל היו מעורבים בפיתוח התרשים 87 אנשים, ובהם אישה אחת.

התרשים מכסה תחומים מרכזיים כמו חומר ואנרגיה (מדעים טבעיים), כדור הארץ, החיים, חיי האדם, החברה, האמנות, טכנולוגיה, דת, היסטוריה וענפי הידע (לוגיקה, מתמטיקה ופילוסופיה). כל חלק מחולק לחטיבות ולמחלקות; המחלקות מקבלות קוד מספרי תלת־ספרתי שמצביע על מקומן בהיררכיה. לדוגמה, הקוד "736" מייצג את המחלקה השישית בחטיבה השלישית של החלק השביעי. יש גם סימון עם סלש (/) כאשר מחלקה חוצה חטיבות.

פרויקט התרשים היה פרויקט אישי של מורטימר ג'. אדלר. העבודה עליו ארכה שמונה שנים. אדלר ראה את עשר הקטגוריות לא כהיררכיה קשיחה, אלא כמערכת מעגלית ומקשרת.

המיקרופדיה (Micropædia) היא החלק השני של הבריטניקה. השם הוא הלחם־מילים יווני שמשמעותו "שיעורים קצרים" או "הוראה קצרה". ב-1974 יצאה המיקרופדיה בעשרה כרכים עם כ-102,214 ערכים קצרים; בכל ערך הוגבלה המילים ל-750. בארגון מחדש מאוחר יותר אוחדו ערכים רבים, וכעת מונים המיקרופדיה כ-65,000 ערכים בכ-12 כרכים. רוב הערכים קצרים, בדרך כלל עד שתי פסקאות, וכמעט שאינם כוללים מקורות או חתימות (חריגים פחות מ-3%). תפקידה העיקרי הוא בדיקת עובדות מהירה והפניה לערכים הארוכים של המאקרופדיה.

המאקרופדיה (Macropædia) היא החלק השלישי. השם משמעותו "הוראה מלאה" והיא נועדה לשמש כתיבה מעמיקה לסטודנטים ולקוראים המעוניינים בפרטים. בהשקה ב-1974 כללה המאקרופדיה 19 כרכים עם 4,207 ערכים. בארגון מחדש של 1985 רצו את הערכים ל-17 כרכים של בערך 700 ערכים ארוכים, שאורכם נע בין כמה עמודים ועד מאות עמודים. ערכים במאקרופדיה בדרך כלל חתומים וכוללים ביבליוגרפיה, בניגוד למיקרופדיה. חלק מהערכים נכתבו על ידי צוות העורכים וחתומים ב".Ed". מאז 1985 עוברת המאקרופדיה שינויים תכופים: ערכים נוספים, אוחדו, פוצלו, קוצצו או הוסרו. לדוגמה, ערך על דבקים התקצר מאוד בין מהדורות שונות.

ב-1974 יצאה מהדורה חדשה של אנציקלופדיה בריטניקה. העבודה על המהדורה התחילה ב-1960. יותר מ-4,000 אנשים כתבו דברים בשבילה. היא חולקה לשלושה חלקים חשובים: פרופדיה, מיקרופדיה ומאקרופדיה. בהמשך שינו קצת את הכרכים ב-1985. בתחילה העורכים חששו לפרסם באינטרנט. בסוף הושק אתר בתשלום, והיו לו מאות אלפי מנויים.

הפרופדיה הוא כרך אחד שמסדר לפי נושאים. יש בו גם "תרשים הידע". זהו מפת דרכים של כל הנושאים שאנשי הבריטניקה ארגנו.

התרשים מחלק את הידע ל-10 חלקים. חלקים אלה כוללים למשל מדע, כדור הארץ, חיים, חברה, אמנות וטכנולוגיה. כל חלק מחולק לחטיבות ולמחלקות. לכל קטגוריה יש קוד מספרי בן שלוש ספרות. הקוד אומר איפה הקטגוריה עומדת במפה.

המיקרופדיה מכילה ערכים קצרים. השם אומר "שיעורים קצרים". ב-1974 היו בה הרבה מאוד ערכים קצרים. לאחר ארגון מחדש נשארו בה כ-65,000 ערכים. רוב הערכים קצרים מאוד, בדרך כלל בלי שם כותב או רשימת מקורות. המיקרופדיה טובה לבדוק עובדות מהר ולהפנות לערכים הארוכים.

המאקרופדיה מכילה ערכים ארוכים ומעמיקים. השם אומר "הוראה גדולה" או מלאה. בעריכה מחודשת יש בה כ-700 ערכים ארוכים. הערכים האלו בדרך כלל חתומים וכוללים רשימת מקורות. מאז 1985 הערכים משתנים הרבה: מוסיפים, מאחדים או מקצרים אותם. דוגמה: ערך על דבקים קוצץ מאוד בין מהדורות.