המהפכה המקסיקנית

המהפכה המקסיקנית הייתה סדרת מאבקים פוליטיים, חברתיים וצבאיים במקסיקו בין 1910 ל-1921. המאבקים שינו את המדינה, וגבו יותר ממיליון נפשות מתוך אוכלוסייה של כ-15 מיליון ב-1910.

פורטפיריו דיאס שלט במקסיקו מאז 1876. כקאודיו (מנהיג חזק) הוא קידם תשתיות ומודרניזציה, אך זה קרה במחיר כבד: חופש פוליטי מוגבל ונישול אדמות מקהילות אינדיאניות. משקעים רבים היו בבעלות זרים; לדוגמה, מרבית השקעות הכרייה היו זרות ורוב האוכלוסייה הכפרית לא החזיקה אדמה.

המתח החברתי ניכר כבר בתחילת המאה ה־20. שביתת פועלי נחושת בקנאנאה ב-1906 הסתיימה באלימות קשה. בשנת 1908 דיאס הכריז כי לא יתמודד בבחירות, אך חזר בו ב-1910 ונתפס על ידי רבים כהונאה פוליטית. פרנסיסקו איגנאסיו מדרו, צעיר ליברלי, קרא לשינוי בפרסום "La sucesión presidencial" (מערכון שקרא לדמוקרטיה). לאחר בחירות מושחתות נמלט מדרו לארצות הברית והחל לארגן מרד.

ב-20 בנובמבר 1910 הציג מדרו את תוכנית סן לואיס פוטוסי. הוא קרא להפלת דיאס, לבחירות דמוקרטיות ולהחזרת אדמות לאינדיאנים. מנהיגים נוספים שהצטרפו היו פרנסיסקו "פנצ'ו" וייה, פסקואל אורוסקו, ואמיליאנו ספאטה (מפקד בדרום). לאחר סדרת קרבות, דיאס התפטר ויצא לגלות במאי 1911. מדרו הפך לנשיא ונבחר רשמית בנובמבר 1911.

לאחר נפילת דיאס נתקלו המורדים בקושי לאחד מטרות. השותפות בין ליברלים, רדיקלים ומנהיגים מקומיים קרסה במהרה. ההתנגשות על עתיד המדינה הפכה לסכסוך פנימי ארוך, שכלל גם רציחות של מנהיגים מרכזיים: מדרו (1913), ספאטה (1919), קאראנסה (1920) ופנצ'ו וייה (1923).

מדרו הודח והוצא להורג על ידי ויקטוריאנו הוארטה ב-1913. לאחר דין וחשבון צבאי עלה ונוסטיאנו קאראנסה, שהוביל לבסוף לחוקה חדשה ב-5 בפברואר 1917. קאראנסה נרצח ב-1920 על ידי תומכים לשעבר.

אלווארו אוברגון הפך לנשיא וניסה לאחד את המדינה. משטרו צמצם את כוח הכנסייה והניח יסודות לזכויות אזרחיות. אף שקט גדול הגיע לאחר 1920, אלימות ומאבקים נמשכו. העימות בין המדינה לכנסייה הקתולית התפתח ל"מלחמת הכריסטרוס" ב-1926, 1927. חלק מההיסטוריונים לא מחשיבים עימותים אחרי 1921 כחלק מהמהפכה המרכזית, אך הם היו תוצאה ישירה של השינויים והתמורות החברתיות שהמהפכה יצרה.

המהפכה המקסיקנית פרצה במקסיקו בין 1910 ל-1921. מהפכה (שינוי גדול בממשלה ובחברה) זו גרמה למותם של יותר ממיליון אנשים.

פורפיריו דיאס היה שליט חזק מ-1876. הוא הביא מסילות רכבת ותעשייה. אבל רבים לא אהבו אותו. רבים מהאדמות עוברו לידי זרים. רוב האנשים הכפריים לא קיבלו אדמה.

בשנת 1906 פועלים במחצבת נחושת בקנאנאה רבים שבתו. השלטון דיכא את המחאה באלימות. ב-1910 פרנסיסקו מדרו, פוליטיקאי ליברלי (תומך בחופש ובבחירות), קרא להחליף את דיאס בדמוקרטיה. ב-20 בנובמבר 1910 הוא הכריז על מרד וקרא להחזיר אדמות לשבטי אינדיאנים.

מנהיגים חשובים במרד היו פנצ'ו וייה (מצפון), פסקואל אורוסקו, ואמיליאנו ספאטה (מדרום). דיאס עזב את השלטון במאי 1911. מדרו נבחר לנשיא בנובמבר 1911, אך נרצח ב-1913.

אחרי שהדיחו את דיאס, המורדים לא הסכימו ביניהם איך לנהל את המדינה. קרבות ופיגועים נמשכו שנים רבות. ב-1917 ניתנה חוקה חדשה. כמה מנהיגים מרכזיים נרצחו בשנים אלה.

בסוף זכה אלווארו אוברגון בכוח וניסה לייצב את המדינה. הוא הגביל את כוח הכנסייה ונתן זכויות חדשות. בעיות וקרבות נוספים התקיימו עד שנות ה־20. מאבק בין המדינה לבין הכנסייה הפך לעימות אלים ב-1926, 1927.

המהפכה שינתה את מקסיקו רבות. היא החזירה חלק מאדמות הקהילות ושינתה את חוקי המדינה.