המהפכה הרומנית (Revoluţia Română din 1989) פרצה בסוף 1989 בסדרה של מחאות והפגנות. היא הובילה לנפילתו של המשטר הקומוניסטי ברומניה ולהדחתו והוצאתו להורג של ניקולאה צ'אושסקו ואשתו אלנה.
המשטר הקומוניסטי (משטר שבו המדינה שולטת בכלכלה ובפוליטיקה) שלט ברומניה מאז 1947. תחת צ'אושסקו צמחה מדיניות תעשייתית שאילצה יצוא רב כדי לשלם חובות חוץ. התוצאה הייתה ירידה ברמת החיים, קיצוצים בשירותים וחשמל, ודיכוי פוליטי. נוצר פולחן אישיות סביב צ'אושסקו. הסקוריטטה (המשטרה החשאית) דיכאה אופוזיציה ודאגה לשליטה.
בשנות ה־80 היו מחאות מקומיות, שמחות סטודנטים ושביתות פועלים. נפילת חומת ברלין וההתמוטטות בשכנות השפיעו על האווירה. שידורים חיצוניים, כמו רדיו אירופה החופשית וקול אמריקה, העבירו חדשות והשפיעו על הציבור.
ב־15 בדצמבר 1989 פרצה במחוז טימישוארה מחאה כשניסו לפנות מהדירה את הכומר לגסקו (László Tőkés). המחאה התפתחה במהירות לעימותים עם כוחות הביטחון. ב־17, 20 בדצמבר היו עימותים קשים, שימוש בגז מדמיע, טנקים וירי. עובדים רבים הצטרפו למפגינים, והעיר הפכה לסמל המהפכה.
מדינות אירופה והתקשורת הביעו תמיכה במחאה. צרפת והאיחוד האירופי השעו הסכמים כלכליים עם רומניה כנגד דיכוי.
בתוך הנהגת המפלגה התקיימו חילוקי דעת חזקים. קבוצה של קצינים תכננה הפיכה. חלק מהמפקדים והגנרלים שינו צד במהלך האירועים.
ב־21 בדצמבר נערכה עצרת המונית בבוקרשט שבה צ'אושסקו נאם. העצרת התפרצה וכוחות הביטחון ירו. ההמון יצא לרחובות, טנקים הוצבו והעיר הפכה לזירת מאבק.
ב־22 בדצמבר ההמונים ומספר יחידות צבא הצטרפו למהפכה. צ'אושסקו נמלט במסוק אך נתפס. הוא ושתי אמוּתו הועמדו למשפט מהיר, הורשעו והוצאו להורג ב־25 בדצמבר. המשפט והשידור הטלוויזיוני שלו עוררו מחלוקת.
התפתחו שידורים ישירים וטלוויזיה שעמדו במרכז האירועים. שידורים חיצוניים ותיעוד של כתבים ותיירים עקפו את הצנזורה והגבירו את המתח הציבורי. שחקנים ואישים ציבוריים הופיעו באולפני הטלוויזיה וקראו להפסקת האש.
החזית ההצלה הלאומית (National Salvation Front) קמה והנהגת המדינה השתנתה. יון איליאסקו (Ion Iliescu) נחשב לדמות בולטת של החזית ועלה לשידור כדי להניח מסר של שליטה.
לאחר נפילת צ'אושסקו המשיכו עימותים מקומיים. הופיעה הקטגוריה של "הטרוריסטים", כינוי לא ברור שהשימש להסבר תקריות אלימות שונות. התרחשו אירועים קשים ברחבי הארץ, כולל בראשוב ואוטופן, שבהם נהרגו חיילים ואזרחים.
באזור בראשוב נרשמו עימותים שבהם נהרגו כ־39 איש ונפצעו רבים. חלק מן ההרוגים היו אנשי צבא.
באוטופן ובנמל התעופה היו מארבים שבהם נהרגו עשרות חיילים ועובדי שדה התעופה. מאוחר יותר הובאו דיינים והושתו עונשים על מעורבים.
יחידות לוחמה מיוחדת הותקפו בהתקפה שבה נהרגו מספר לוחמים. גופותיהם הוצגו ברחוב לזמן קצר והאירוע עורר מחלוקת.
לאחר המהפכה צצו תאוריות קשר רבות, גרסאות שונות שמנסות להסביר מי האחראי למה שקרה. חלקן טענו על מעורבות סוכנויות חיצוניות, חלקן שמדובר בקנוניה פנימית. הוויכוח נמשך.
האקדמיה ביטלה את הכבוד ותארי הכבוד שניתנו לצ'אושסקו. חיפושים אחר נכסים בחו"ל לא הוכיחו טענות על חשבונות ענקיים. יש גם נוסטלגיה כלפי העבר בקרב חלק מהאוכלוסייה.
במהלך המהפכה נשרפה הספרייה המרכזית ונאבדו מאות אלפי ספרים. החל מ־1990 היא שוקמה. פתיחה מחודשת נערכה ב־2007 לאחר תרומות רבות.
לפי פרסומי הממשלה נהרגו במהלך המהפכה 1,290 אזרחים ואנשי צבא, נפצעו 3,352 איש. לכוחות הביטחון היו 325 הרוגים ו־618 פצועים. נתונים אלה מהווים את המספרים הרשמיים.
המהפכה שינתה את רומניה והשפיעה על תרבות, פוליטיקה וחברה. אירועיה נשארים שנויים במחלוקת והיסטוריונים ממשיכים לחקור אותם.
גם אחרי ההחלפה הרשמית שלטון נמשכו מאבקים פוליטיים. פלגים ניסו להדיח את מי שהייתה בתוך המשטר הישן. המשטרה והכורים שוטרו כדי לפזר הפגנות ואלו נקראו "מינריאדה" ו"גולניאדה".
נבנו אנדרטאות. נכתבו ספרים וצולמו סרטים תיעודיים ואומנותיים על האירועים. הוקמו מוסדות להנצחה ולסיוע לנפגעים.
נוסדו ועדות, מוזיאונים ומרכזי זכרון לנפגעי המהפכה.
נכתבו עשרות ספרים ברומנית ובשפות אחרות על המהפכה.
יוצרו סרטים שבוחנים את האירועים, הזכרונות והמשמעויות שלהם.
הסרטים התיעודיים תיעדו עדויות, צילומים ושידורים ששימשו לחקירת התקופה.
המהפכה הרומנית ב־1989 הייתה שינוי גדול ברומניה. בסוף אותה שנה הפגינו רבים נגד שלטון צ'אושסקו. השלטון הקומוניסטי (משטר שבו המדינה מנהלת הרבה דברים) פוצל.
במשך שנים המדינה התעקשה על בניית מפעלים ויצוא. זה גרם לחוסר במוצרים ולחיים קשים.
בשנים שלפני 1989 היו הפגנות קטנות ועצומות של סטודנטים ופועלים.
ב־15 בדצמבר 1989 מחאה בטימישוארה התחילה כשהכומר לסלו טקש כמעט פונה מדירתו. המחאה גדלה ונהיו עימותים עם כוחות הביטחון.
ב־21, 22 בדצמבר הפגנות גדולות פרצו גם בבוקרשט. אנשים רבים יצאו לרחובות וקראו לשינוי.
צ'אושסקו ובראשו נמלטו, נתפסו, נשפטו במהירות, והוצאו להורג ב־25 בדצמבר 1989. האירוע שודר בטלוויזיה.
טלוויזיה ורדיו העבירו תמונות ושידורים. זה עזר להפיץ את החדשות מהר.
קמה ממשלה חדשה. היו גם תקריות אלימות ומחלוקות. חלק מהאנשים נחקרו ונידונו.
במהלך האירועים נשרפה הספרייה המרכזית. לאחר שנים היא שוקמה ונפתחה מחדש ב־2007.
לפי הממשלה נהרגו 1,290 אנשים ונפצעו 3,352.
נבנו אנדרטאות ונכתבו ספרים וסרטים לזכר האירועים.
המהפכה השפיעה על חיי האנשים והשאירה זכרונות רבים.
תגובות גולשים