המוזיאון היהודי של ניו יורק הוא מוזיאון לאמנות ולחפצים ישנים. גנזך (מקום ששומרים בו חפצים) שומר שם פריטים חשובים.
הכל התחיל במתנה של 26 חפצים טקסיים (חפצים שמשתמשים בטקסים דתיים). זאת הייתה תרומה של השופט מאיר זלצברגר ב-1904. החפצים נשמרו בספריית הסמינר התאולוגי.
האוסף גדל עם השנים. ב-1939 נשלחו לניו יורק כ-350 חפצים מפולין כדי לשמור עליהם. ב-1944 תרמה אלמנתו של פליקס ורבורג את בית המשפחה כמקום קבוע למוזיאון. המוזיאון נפתח לציבור במאי 1947.
ב-1959 נוספה גינת פסלים. הבניין הורחב ב-1963 וב-1993 על ידי האדריכל קווין רוש. בשנות ה-60 המוזיאון הציג אמנות מודרנית ועזר לתנועות כמו המינימליזם.
ב-1992 התחיל כאן פסטיבל הסרטים היהודי יחד עם מרכז לינקולן. היום המוזיאון מציע שיעורים, סיורים, קונצרטים וסרטים למשפחות. ג'ואן רוזנבאום ניהלה את המוזיאון עד 2010. ב-2011 מונתה קלאודיה גולד, וב-2012 הצטרף ינס הופמן לעבודה על תערוכות ותוכניות לציבור.
הכל התחיל במתנה של 26 חפצים טקסיים (חפצים שמשתמשים בטקסים דתיים). זאת הייתה תרומה של השופט מאיר זלצברגר ב-1904. החפצים נשמרו בספריית הסמינר התאולוגי.
האוסף גדל עם השנים. ב-1939 נשלחו לניו יורק כ-350 חפצים מפולין כדי לשמור עליהם. ב-1944 תרמה אלמנתו של פליקס ורבורג את בית המשפחה כמקום קבוע למוזיאון. המוזיאון נפתח לציבור במאי 1947.
ב-1959 נוספה גינת פסלים. הבניין הורחב ב-1963 וב-1993 על ידי האדריכל קווין רוש. בשנות ה-60 המוזיאון הציג אמנות מודרנית ועזר לתנועות כמו המינימליזם.
ב-1992 התחיל כאן פסטיבל הסרטים היהודי יחד עם מרכז לינקולן. היום המוזיאון מציע שיעורים, סיורים, קונצרטים וסרטים למשפחות. ג'ואן רוזנבאום ניהלה את המוזיאון עד 2010. ב-2011 מונתה קלאודיה גולד, וב-2012 הצטרף ינס הופמן לעבודה על תערוכות ותוכניות לציבור.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים