המופע של טרומן

''המופע של טרומן'' הוא סרט דרמטי-קומי משנת 1998, בבימוי פיטר ויר, בכיכובו של ג'ים קארי. הסרט מדבר על אדם שמגלה שכל חייו שודרו לתוכנית טלוויזיה בלי ידיעתו. ג'ים קארי זכה בפרס גלובוס הזהב על תפקידו. הסרט זכה גם בגלובוס לפסקול המקורי והיה מועמד לשלושה פרסי אוסקר.

טרומן ברבנק גדל בעיר סיהייבן, עיר מדומה בתוך אולפן גדול. אולפן הוא המקום בו снимаים סרטים ותכניות, והעיר מכוסה בכיפה שמדמה שמיים. כל התושבים מלבד טרומן הם שחקנים וניצבים, והחיים שלו משודרים 24 שעות ביממה על ידי אלפי מצלמות. הבמאי כריסטוף הוא המבקר שמנהל את ההצגה ומחליט על כל הפרטים, אפילו על השמש והים.

טרומן חי חיים רגילים: נשוי, עובד כסוכן ביטוח, וחולם לברוח לאיי פיג'י. הוא מתחיל לחשוד שכמה אירועים בחייו מזויפים. בידיוק אז הוא פוגש את סילביה, שהכירה לו את האמת ועזרה לו לברוח רגעית. ההפקה מונעת ממנו להיפגש אתה: הם מסתירים את אביו, מזייפים סצנות בבית חולים וחוסמים את נסיעותיו.

כשהחשדות מתעצמים, ההפקה מנסה לעצור אותו בדרכים שונות. בסוף טרומן מצליח לברוח מהמעקב ושוט בסירה למרות פחדו מהמים. הוא מגיע לקצה ה"שמיים" המלאכותיים, מוצא דלת יציאה, ושומע את כריסטוף שכנגדו ברמקול. כריסטוף מציע לו להישאר בעולם הבטוח שהוא בנה. טרומן בוחר לצאת ומנשא את משפטו הידוע: "צהריים טובים, ערב טוב ולילה טוב", לפני שהוא עוזב.

הרעיון של עולם מלאכותי סביב אדם אחד הופיע קודם לכן בספרות מדע בדיוני, למשל אצל פיליפ ק. דיק. גם שני פרקים מסדרת "אזור הדמדומים" הציגו רעיונות דומים. הסרט העלה שאלות מוסריות על זכות הפרט והאם ראוי לשעבד אדם למטרת בידור. חלק מהפרשנויות ראו בו משל על אלוהים, על בחירה חופשית ועל גורל.

הסרט עורר דיון תרבותי רחב בשנות התשעים והמשיך להוות נקודת ייחוס לשיחות על פרטיות ותוכניות ריאליטי.

''המופע של טרומן'' הוא סרט משנת 1998 שבו בחור מגלה שהעיר שלו היא במה. הבמאי פיטר ויר ביים את הסרט. ג'ים קארי משחק את טרומן.

טרומן חי בעיר שנבנתה באולפן. אולפן זה הוא מקום בו מצטלמים תכניות. כל האנשים מסביבו משחקים תפקידים. מצלמות מסתתרות ומצלמות אותו כל הזמן.

טרומן רוצה לנסוע לאיי פיג'י. הוא פוגש אישה ששמה סילביה. היא מנסה להגיד לו את האמת. אנשי ההפקה מונעים ממנו להיפגש אתה ומייצרים סצנות מזויפות.

בסוף טרומן מצליח לברוח בסירה. הוא מגיע לדופן שמדמה שמים ומוצא דלת. הבמאי מדבר אליו ומבקש שהוא יישאר. טרומן בוחר לצאת החוצה. לפני שיוצא הוא אומר: "צהריים טובים, ערב טוב ולילה טוב".

הרעיון דומה לסיפורים מדעיים קודמים. אנשים דיברו על הסרט כי הוא שואל שאלות על פרטיות ועל מה נכון לעשות.

הסרט עורר שיחה רבה על תוכניות טלוויזיה ובידור.