המושבה האמריקאית בירושלים

המושבה האמריקאית (American Colony) הייתה קהילה אמריקאית, שוודית דתית בירושלים העות'מאנית. היא הוקמה ב־1881 על ידי הוריישו ואנה ספאפורד וקבוצה קטנה. המשפחה כונתה Overcomers (המתגברים). המושבה תיארה עצמה כאוטופית (קהילה שמנסה לבנות סדר חברתי אידיאלי ושיתופי) ודגלה בשיתוף רכוש, עבודה לצדקה וחיים דתיים קפדניים.

הספאפורדים עזבו את שיקגו אחרי אובדן טראגי במשפחה. בירושלים שכרו תחילה דירה בעיר העתיקה. בחיי הקהילה נקבעו כללים חריפים: פירוק המשפחה הגרעינית, איסור על נישואים וציות לטקסי וידוי יומי. הם ניהלו חיי שיתוף בכלכלה, חינוך ועשייה דתית.
חברי המושבה עבדו בצדקה וניצלו את אמון התושבים הנוצריים, המוסלמים והיהודים. הם קשרו קשרים חזקים עם קהילת עולי תימן, שעזרו לה במיוחד.

בשנת 1896 הצטרפה לקהילה קבוצה שוודית בראשות אולוף הנריק לארסן. כשהקהילה גדלה עברו מחוץ לחומות אל אחוזתו של רבאח אל־חוסייני, שבה רכשו את המתחם. שם פתחו עבודות חקלאות, אזור יצור ואכסניה לצליינים. פעילות האירוח חיזקה את כלכלת המושבה.

ב־1898 הקימו סטודיו לצילום. הצלמים בולטים היו אלייז'ה מאיירס ופרדריק וסטר. הם תיעדו אירועים חשובים, בין השאר את מסע וילהלם השני, והמכירה של תמונות אלה תמכה בכלכלת הקהילה. אוסף הצילומים של המושבה נמצא היום בספריית הקונגרס ומהווה מקור חשוב לתיעוד ירושלים ומזרח התיכון בתחילת המאה ה־20.

עד 1906 התפתחו סכסוכים בין אנשי המושבה לקונסולים האמריקאים בירושלים. הקונסולים ראו בהם כת דתית ותקפו אותם גם בעיתונות. הדבר פגע בתפקוד היום־יומי של חברי המושבה, שכן בשיטת הקפיטולציות (זכויות משפטיות מיוחדות לקונסולים על אזרחי מדינותיהם) היה הקונסול אחראי על רישומים ורישיונות של הנתינים האמריקאים. המתח הגיע עד כדי הוצאת קברי חברי המושבה מבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון על פי הוראת הקונסול.

בשנת 1900 ביקרה בירושלים הסופרת השוודית סלמה לגרלף. היא התחברה לשוודיים במושבה ולכבוד מנהיגת הקהילה, אנה ספאפורד. הביקור היווה השראה לרומן שלה "ירושלים" (1901, 1902), שמתאר את עלייתם של איכרים שוודים לירושלים ואת קשיי הקהילה.

במהלך המלחמה נשארו אנשי המושבה בעיר והפעילו בתי תמחוי, בתי חולים ובתי יתומים. ארצות הברית הייתה בתחילה נייטרלית, ואוניות אמריקאיות הביאו כספים וסיוע. הקשרים של המושבה עם השלטונות, ובפרט עם מושל המחוז אחמד ג'מאל פאשה, אפשרו לה להמשיך בעבודת הסיוע. צלם המושבה הול לארס לרסון תיעד את מכת הארבה ב־1915 ואת סצינות המלחמה.

בחסות המנדט הבריטי חיזקה המושבה את קשריה עם השלטונות. הצלמים תיעדו טקסים רשמיים, אירועים ציבוריים והתרחבות ההתיישבות הציונית. עם זאת, בשנות ה־30 גברו חילוקי דעות פנימיים. הדור השני, ילידי ירושלים, התרחק מחיי הקומונה וחלה חלוקה של רכוש. מחלקת הצילום הפכה מאוחר יותר לשירות הצילום של מאטסון (Matson Photo Service). המושבה חדלה להתקיים כקהילה דתית לאחר מלחמת העולם השנייה, ורבים מחבריה עזבו את העיר אחרי 1948.

הארמון של רבאח אל־חוסייני הוסב למלון. החצר הפנימית, מרחבי הקמרונות והמזרקה נשמרו. לאחר 1948 המלון פעל בצד הירדני של הקו העירוני, והיה במיקום קרוב לשער מנדלבאום. אחרי 1967 המשיך לפעול, שימר את אופיו הקולוניאלי והפך למקום אירוח דיפלומטים ועיתונאים. המשפחה הבעלות היום היא משפחת וסטר, צאצאי הספאפורדים. המלון נכנס לרשתות בוטיק יוקרתיות, וחגג 120 שנה ב־2004. כיום יש במלון כ־73 חדרים ו־13 סוויטות, והלובי מציג תמונות של אורחים מפורסמים.

בית הקברות העיקרי של המושבה נמצא בהר הצופים, ליד האוניברסיטה. יש גם בית קברות בהר ציון ובאתר קטן ליד המלון.

המושבה האמריקאית הייתה קבוצה של אמריקאים ושוודים שגרים בירושלים. הם קראו לעצמם Overcomers (המתגברים). הקבוצה רצתה לחיות ביחד ולעזור לאחרים.

הוריישו ואנה ספאפורד הקימו את הקהילה ב־1881. הם עברו לירושלים אחרי אירועים קשים בחייהם. החיים בקהילה היו משותפים: הם חלקו אוכל, בגדים ועבודה.

ב־1896 הצטרפו להם שוודים. כשהקהילה גדלה קנו אחוזה שנבנתה על־ידי רבאח אל־חוסייני. שם פתחו חוות, סדנאות וחנות. בחלק מהבניין היה מקום ללנים, כמו אכסניה.

בשנת 1898 הם פתחו סטודיו לצילום. הצלמים צילמו את ירושלים ואת האורחים. התמונות שמרו היום בספריית הקונגרס.

בזמן המלחמה נשארו חברי המושבה בעיר. הם פתחו בתי תמחוי ובתי חולים ועזרו לתושבים.

בזמן השלטון הבריטי הצילומים של המושבה הראו טקסים וחגיגות. בשנות ה־30 חלק מהצעירים עזבו את החיים המשותפים. אחרי מלחמת העולם השנייה רוב הקהילה התפרקה.

בית המושבה הפך למלון. המלון שומר על חצר אבן, מזרקה ועיצוב ישן. אחרי 1967 הוא המשיך לעבוד ונעשה מקום מפגש לדיפלומטים ועיתונאים. המשפחה שבבעלות המלון היא צאצאי הספאפורדים. היום יש בו חדרים וסוויטות, והלובי מלא בתמונות של אורחים מפורסמים.

למושבה יש בתי קברות בהר הצופים ובהר ציון. יש גם קבר קטן ליד המלון.