המנון הלאומי של אינדונזיה הושמע לראשונה ב-28 באוקטובר 1928 בטקס "סומפאה פמודא" (שבועת הצעירים). השיר הוצג על ידי ואגה רודולף סופראתמאן ושרת כסמל של התנועה הלאומית שהתנגדה לשלטון ההולנדי. עם הכרזת העצמאות ב-17 באוגוסט 1945 אומץ השיר כהמנון הרשמי של המדינה. בשנת 1950 עיבד יוזף קלבר את הלחן לגרסה תזמורתית, עיבוד שמושמע לעתים בטקסים רשמיים ולא רשמיים.
המילים מדגישות אהבת ארץ, אחדות לאומית, וחירות. הן קוראות לעמידה משותפת בעד המולדת ולתשוקה לפריחה והתפתחות של האומה. הפזמון החוזר קורא: "אינדונזיה הגדולה! עצמאית, עצמאית" ומשקף את השאיפה לעצמאות ולגאווה לאומית. בשורות נוספות מופיעים רעיונות של אדמות פוריה, ארץ מקודשת, שמירה על האם (המולדת) והתחייבות לנצחיות המדינה.
המנון הוא שיר חשוב של מדינה. המנון אינדונזיה הושמע לראשונה ב-28.10.1928 בטקס שנקרא "סומפאה פמודא". סומפאה פמודא פירושו "שבועת הצעירים". השיר בוצע על ידי ואגה רודולף סופראתמאן. כשאינדונזיה הכריזה על עצמאותה ב-17.8.1945 השיר הפך להיות ההמנון שלה. בשנת 1950 יוזף קלבר עשה גרסה לתזמורת, כלומר גרסה לכלי נגינה רבים.
המילים מדברות על אהבה לארץ, אחדות בין האנשים, וחירות. בפזמון נאמר: "אינדונזיה הגדולה! עצמאית, עצמאית". יש גם מילים על אדמה פוריה, על שמירה על המולדת ועל הבטחה שאינדונזיה תימשך.
תגובות גולשים