המנון הלאומי הברזילאי הולחן לראשונה על ידי פרנסיסקו מנואל דה סילבה בזמן עצמאות ברזיל מפורטוגל ב-1822, אך לא הוכנס לשימוש רשמי עד 1890.
המנון הראשון של התקופה נקרא "Hino da Independência" וכתב אותו פדרו הראשון, מייסד האימפריה הברזילאית. עם הקמת הרפובליקה ב-1889 כתב ז'ואקים אוסוריו דה דוקי אסטרדה מילים ללחן של דה סילבה; הלחן שונה במקצת.
המילים חוגגות חירות (Liberdade), אהבה למולדת וטבע גדול ופורח. הן מזכירות את "צלב הדרום", קבוצת כוכבים בולטת הדרומית. הפזמון קורא: "Ó Pátria amada, Idolatrada, Salve! Salve!" (או בעברית: "מולדת אהובה, נערצת, שלום!").
המילים מציירות ברזיל כארץ יפה וחזקה, האם של אנשיה, עם תקווה לשלום ולתהילה. הן גם מדגישות שהעם מוכן להגן על צדק וארצו, ואינו נרתע מעמידה מול סכנות.
המנגינה הראשונה נכתבה על ידי פרנסיסקו מנואל דה סילבה ב-1822. 1822 הוא שנת העצמאות, כשהמדינה הופכת לחופשית.
בהתחלה היה מנון אחר בשם Hino da Independência. הוא נכתב על ידי פדרו הראשון, שהיה הקיסר. ב-1889 הוקמה הרפובליקה. אז ז'ואקים אוסוריו דה דוקי אסטרדה כתב מילים ללחן של דה סילבה, עם שינויים קלים.
המילים מדברות על חירות (חופש), אהבה למולדת וטבע יפה. הן מזכירות את "צלב הדרום", קבוצת כוכבים שנראית בשמיים הדרומיים. בפזמון קוראים לברזיל "מולדת אהובה".
המילים אומרות שהארץ יפה וחזקה, שאנשים אוהבים אותה ומוכנים להגן עליה. הן גם מדברות על תקווה ושלום.
תגובות גולשים