המעבדה הלאומית לורנס ברקלי

המעבדה הלאומית לורנס ברקלי (Lawrence Berkeley National Laboratory, LBNL), הידועה גם כ-Berkeley Lab או LBL, היא מעבדה לאומית אמריקאית המופעלת על ידי אוניברסיטת קליפורניה ונמצאת ליד קמפוס ברקלי.

המעבדה צמחה מ"מעבדת הקרינה" של ארנסט לורנס בשנות ה-30. היא נבנתה סביב הציקלוטרון, שהוא מאיץ חלקיקים, מכשיר שמאיץ חלקיקים לגדולות אנרגיה למחקר. ב-1936 קיבלה מעמד עצמאי. ב-1940, לאחר בניית ציקלוטרון גדול יותר, המעבדה עברה למקום הנוכחי מחוץ לקמפוס.

במהלך מלחמת העולם השנייה המעבדה השתתפה במאמץ המדעי הממשלתי, ובין היתר פיתחה שיטות להפרדת איזוטופים (גרסאות של אותו יסוד) לצרכים צבאיים. אחרי המלחמה גדלה המעבדה וקיבלה תמיכה ממשלתית נרחבת. היא הפכה לדוגמה ל"מדע גדול", פרויקטים שדורשים צוותים גדולים ומשאבים רבים, והצטרפה לרשת המעבדות הלאומיות של מדיניות המטה לביטחון ואנרגיה.

ב-1952 ייסד לורנס יחד עם אדוארד טלר את סניף ליברמור, כ-50 ק"מ ממזרח לברקלי. מעבדה זו הפכה לעצמאית והתמקדה במחקרים ביטחוניים מסווגים, בעוד ברקלי חזרה להתמקד במחקרים אזרחיים ומדעיים.

בברקלי גילו יסודות מלאכותיים רבים, ובהם הפלוטוניום. שני יסודות נקראו על שם המעבדה והמייסד: ברקליום (Berkelium) ולורנציום (Lawrencium). כמה חוקרים מהמעבדה זכו בפרסי נובל על פיתוחים חשובים, למשל: ארנסט לורנס על המצאת הציקלוטרון; גלן סיבורג ואדווין מקמילן על גילוי היסודות הטרנס־אורניים; אמיליו סגרה ואוון צ'מברלין על גילוי האנטי־פרוטון; דונלד גלייזר על תא הבועות; מלווין קלווין על חקר מעגל קלווין בעזרת איזוטופ פחמן-14; סטיבן צ'ו על קירור אטומים בלייזר; וג'ורג' סמוט על מחקר קרינת הרקע הקוסמית.

עוד פיתחו במעבדה מאיץ חלקיקים חדש לפי עקרון האצת פלזמה. מאיץ זה קטן בהרבה ממאיצים רגילים, אך מאפשר שדות כוח חזקים מאוד.

אוניברסיטת קליפורניה מנהלת את המעבדה עבור משרד האנרגיה של ארצות הברית. מנהלית המעבדה פועלת בנפרד מהקמפוס, אך יש חפיפה גדולה בין שני הגופים. חוקרים רבים עובדים גם באוניברסיטה, וסטודנטים לתארים מתקדמים מבצעים שם מחקר.

במעבדה עובדים כ-4,000 אנשים, מתוכם כ-800 סטודנטים. בכל שנה כאמור מתארחים כ-3,000 חוקרים מבתי ספר וממרכזי מחקר שונים. המתקן כולל כ-76 בניינים ומשתרע על כ-0.8 קמ"ר.

המעבדה הלאומית לורנס ברקלי (LBNL) נמצאת ליד אוניברסיטת קליפורניה בברקלי. אוניברסיטת קליפורניה מנהלת אותה.

המעבדה התחילה בשנות ה-30 סביב הציקלוטרון. ציקלוטרון הוא מאיץ חלקיקים, מכשיר שמאיץ חלקיקים קטנים.
בשנות ה-30 היא נהייתה עצמאית ועברה מהמקום בתוך הקמפוס לבניין גדול יותר מחוץ לקמפוס.
בזמן מלחמת העולם השנייה עזרו שם למאמץ המדעי של המדינה בעבודות הקשורות באנרגיה.
בשנת 1952 הוקמה מעבדת ליברמור קרוב לשם, והיא התמקדה במחקר שונה.

בברקלי גילו יסודות כימיים מלאכותיים, כולל הפלוטוניום. ישנם שני יסודות שנקראים על שם המעבדה והמייסד: ברקליום ולורנציום. חוקרים מהמעבדה קיבלו פרסי נובל על גילויים חשובים, כמו המצאת הציקלוטרון וקירור אטומים בעזרת לייזר.
המכונות שם כוללות גם מאיץ חדש המבוסס על פלזמה. מאיץ זה קטן יותר ממאיצים אחרים.

אוניברסיטת קליפורניה מפעילה את המעבדה. יש בה כ-4,000 עובדים וכ-800 סטודנטים. כל שנה מגיעים לכאן גם כ-3,000 חוקרים אורחים. המתחם כולל 76 בניינים ומשתרע על כ-0.8 קמ"ר.