המצור על בלגרד (1456)

המצור על בלגרד נערך בין ה-4 ל-22 ביולי 1456. צבא האימפריה העות'מאנית בפיקוד מהמט השני ניסה לכבוש את מבצר העיר, אך נכשל. המצביא ההונגרי יאנוש הוניאדי הוביל את המאבק להגן על העיר ובסופו של דבר אילץ את הסולטאן לסגת.

אחרי נפילת קונסטנטינופול (1453) שאף מהמט השני להחליש את ממלכת הונגריה. הוניאדי חיזק את המצודה על חשבונו, השאיר בה חיל מצב קטן והקים צי נהרות של כ-200 אוניות. בן־בריתו המרכזי היה הנזיר ג'ובאני דה קפסטראנו, שארגן מסע צלב שרובו איכרים נלהבים אך דלים בנשק. בסך הכול הצליח הוניאדי לגבש כוח כולל של כ-25,000, 30,000 לוחמים.

העות'מאנים הגיעו ב-4 ביולי. מספרם מוערך במקורות ישנים בכ-160,000, בעוד חוקרים מודרניים מציינים כ-60,000, 70,000. במבצר עמדו להגנה רק כ-5,000, 7,000 חיילים, לצד תושבים סרבים שהשתתפו בהגנה. מהמט פיצל את צבאו לשלוש חזיתות והציב כ-300 תותחים. ספינותיו שלטו בדנובה ובביצות סביב העיר כדי למנוע תגבורות.

ב-14 ביולי פרץ הוניאדי את המצור הימי. הוא הטביע שלוש גליאות עות'מאניות, לכד ארבע ספינות גדולות ועוד ספינות קטנות, ושיגר אספקה וכוחות לתוך העיר. זה חיזק את המגינים והתיש את המצור הימי של הסולטאן.

לאחר שבוע של הפגזות התחוללה ב-21 ביולי התקפה כוללת טורקית. ההגנה החזקה וביצועי המגנים מנעו חדירה נרחבת. באותו יום פרץ מהלך ספונטני של צלבנים ואיכרים מחוץ לחומות. ג'ובאני דה קפסטראנו הוביל כ-2,000 מהם נגד המחנה הטורקי. התקפה זו, יחד עם התקפת־נגד מהמצודה בראשות הוניאדי, הפתיעה את הטורקים וגרמה לפאניקה ולנסיגה.
מהמט השני פצע בירכו, התעלף ונמלט עם שאריות צבאו. המצביאים הטורקיים ספגו אבדות כבדות, ורבים נמלטו בלילה כשהם סוחבים פצועים.

הניצחון עצר זמנית את התקדמות האימפריה העות'מאנית דרומה לעבר אירופה הקתולית למשך כשבעים שנה. האפיפיור קליקסטוס השלישי קרא לצלצול פעמוני הצהריים להתפלל למגיני בלגרד; מנהג זה התקבע במסורת היסטורית.
אולם מחיר הניצחון היה כבד: במחנה ההונגרי פרצה מגפת דבר, ויאנוש הוניאדי מת כשלושה שבועות מאוחר יותר, ב-11 באוגוסט 1456. ההונגרים גם חיזקו אחר כך את חומות המבצר, אך לבסוף כבש את בלגרד סולימאן הראשון ב-1521.

הקרב שינה חלקית את המדיניות באזור: העות'מאנים המשיכו לכבוש חלק מהבלקנים, אך נפילת בלגרד על ידם נדחית עד המאה ה-16. צלצול הפעמונים בצהריים נותר חלק מהמסורת הנוצרית בעקבות קריאתו של האפיפיור.

בשנים 4, 22 ביולי 1456 ניסו הטורקים לכבוש את בלגרד. הם כינו זאת מצור, כשצבא מקיף עיר ומנסה להכניע אותה. ההונגרים לא נתנו להם.

יאנוש הוניאדי הוא המצביא שהגן על העיר. הוא חידש את המבצרים, בנה צי של ספינות נהר והכין חיילים. הנזיר ג'ובאני דה קפסטראנו גייס איכרים רבים בעלי רצון טוב אך בלי נשק מודרני.

הטורקים הגיעו עם הרבה חיילים ותותחים, תותחים הם כלי ירייה כבדים שנורים כדורים גדולים. במצודה היו רק כמה אלפי מגינים. ב-14 ביולי הוניאדי שבר את המצור הימי. הוא הטביע כמה ספינות טורקיות וכך הצליח להעביר אוכל וחיילים לעיר.

ב-21 ביולי פרצה התקפה גדולה. אך איכרים וציבור המגינים יצאו לקרב פתאומי. הם הפתיעו את הטורקים והזניקו אותם לברוח. הסולטאן נפצע ונאלץ לסגת.

הניצחון עצר לזמן מה את התפשטות הטורקים לכיוון אירופה. האפיפיור ביקש לצלצל בפעמוני הכנסיות בצהריים כדי להתפלל למגינים. אחרי המצור פרצה מחלה במחנה והוניאדי מת כעבור שלושה שבועות.
בסוף, מאה שנים אחרי, הטורקים כבשו את בלגרד שוב ב-1521.