המרד על הבאונטי

"המרד על הבאונטי" היה מרד על הספינה הבריטית באונטי ב-1789. המרד הונהג על ידי פלטשר כריסטיאן נגד המפקד ויליאם בליי. המקרה הפך לסיפור מפורסם בספרות ובקולנוע.

הבאונטי נבנתה ב-1784 בשם "בת'יה" ונרכשה על ידי הצי המלכותי ב-1786. הייתה זו אוניית מפרשים קטנה יחסית, שהועברה למשימה מיוחדת של איסוף שתילי עץ הלחם.

בליי נודע כבר כקצין מוכשר. הוא שירת עם ג'יימס קוק, זכה לפטרונותו של סיר ג'וזף בנקס והוצב כמפקד הבאונטי ב-1787. תיאוריו בתרבות מציירים אותו קשוח, אבל מסמכים מראים שהוא היה נוח יחסית ביחס לסטנדרטים של הצי באותה תקופה.

המשימה הייתה לאסוף שתילי עץ הלחם (צמח שמניב פרי טרופי למאכל) בטהיטי ולהעבירם לאיי הודו המערבית. הספינה הוסבה לאחסון שתילים והצוות כלל כ-46 איש.

אחרי יציאה מאנגליה ב-1787 ושינוי מסלול סביב כף התקווה הטובה, הגיעו לטהיטי ב-1788. בליי אפשר לצוות לחיות על החוף לחודשים רבים. חלק מהמלחים יצרו קשרים אישיים עם תושבי טהיטי; פלטשר כריסטיאן אף נשא אישה טהיטית. במהלך השהות נשברו כללים, היו עריקות ובעיות משמעת שהחריפו מתחים.

ב-28 באפריל 1789, סמוך לאיי טונגה, הכריז כריסטיאן על מרד. המורדים תפסו את בליי והורידו אותו עם עוד 18 איש לסירת מפרש קטנה. בליי ניווט את הסירה לאורך כ-6,710 ק"מ (באמצעות סקסטנט, כלי למדידת זוויות, ושעון כיס), והגיע לטימור אחרי 47 יום של מסע קשה. רבים סבלו מרעב וממחלה; רק אדם אחד נהרג במהלך הנסיון לעלות לחוף באי טופואה.

המורדים הפליגו עם חלק מהנשים הטהיטיות וגילו את אי פיטקרן. הם שרפו את הבאונטי ב-23 בינואר 1790 והשתקעו בפיטקרן. שרידי הספינה נתגלו ב-1957.

בליי חזר לאנגליה ודיווח. ספינת הצי פנדורה יצאה ללכוד את המורדים; חלק מהם נתפסו, אבל ה"פנדורה" טבעה וכלואים ושורדים עברו חוויה קשה. בבית דין צבאי ב-1792 זוכו חלק מהנאשמים, שניים חלו ובסופו של דבר שלושה נתלו.

בליי המשיך לשרת בצי ועלה לדרגות בכירות. במסע שני שאותו הוביל לאסוף שתילים נאספו צמחים רבים, אך הניסיון לשתול עץ הלחם כפתרון זול באיי הודו המערבית נכשל.

בשנים שאחר כך רובן של דמויות המרד מתו באי או נרצחו בעימותים. כמה נשים וילדים שרדו, וצאצאיהם חיים היום על פיטקרן. איי פיטקרן סופחו לבעלות בריטית ב-1838.

הסיבות שנדונות כוללות: מתחים חברתיים בין דרגות, חוסר קצינים וחוסר נחתים מלכותיים (כוח שמירה), שהות ממושכת בטהיטי, משטר בריאותי שנחשב מוזר לחלק מהמלחים, הורדת קצבת מים ולבסוף חיכוך מתמשך בין בליי לכריסטיאן.

שרידי ההגה של הבאונטי נמצאו בסופו של דבר על ידי לואיס מארדן ב-1957. האונייה שוחזרה מספר פעמים לקולנוע ולמייצגים היסטוריים; עותק שנבנה עבור סרט ב-1962 שימש שנים רבות, אולם גרסה מודרנית טבעה ב-2012.

המרד על הבאונטי השפיע על ספרים, סרטים ושירים, ולעיתים מייצג מוטיבים של מרד, נאמנות ובגידה.

ב-1789 קבוצת מלחים על ספינת באונטי מרדו נגד המפקד ויליאם בליי. המרד נעשה מפורסם בספרים ובסרטים.

הבאונטי הייתה אונייה קטנה. מטרת המסע הייתה לקחת שתילי עץ הלחם. עץ הלחם זהו עץ שמניב פרי שאפשר לאכול.

הצוות בילה חודשים בטהיטי. חלק מהמלחים נפגשו עם נשים טהיטיות. כריסטיאן נשא אישה טהיטית בשם מיימיטי.

ב-28 באפריל כריסטיאן הוביל מרד. הם הורידו את בליי לסירה קטנה עם עוד 18 אנשים. בליי ניווט בסירה בעזרת סקסטנט (מכשיר למדוד זוויות) ושעון כיס. אחרי 47 יום הם הגיעו לאי טימור.

המורדים הפליגו עד לאי פיטקרן. שם הם שרפו את האונייה ב-23 בינואר 1790. צאצאיהם חיים שם עד היום.

בליי חזר לאנגליה ודיווח. הספינה פנדורה יצאה ללכוד את המורדים. חלק מהאסירים נתפסו, והיו משפטים. כמה נאשמים הומתו, אחרים זוכו.

הסיבות למרד כללו חיכוכים בין קצינים ומלחים, שהות ארוכה בטהיטי, וחוקי ספינה שקשים למשהם.

שרידי הבאונטי נמצאו ב-1957 על ידי לואיס מארדן.

הסיפור שימש סרטים וספרים רבים.