המשטר הספרטני

המשטר בספרטה היה ייחודי ביוון העתיקה. בראש המדינה עמדו שני מלכים. הם הובילו את הפלישות הראשוניות, אך עם הזמן תפקידם הוגבל בעיקר לפיקוד צבאי ולתפקידים דתיים. במהלך התקופה נוספו מוסדות אחרים, כמו האפורים והגרוסיה, והציבור הבוחר היה מורכב מגברים ספרטנים מגיל 30 ומעלה.
לגבי החוקים מסופר על ליקורגוס, שאותו ייחסו לו את כל החקיקה הקלאסית. חוקרים מודרניים חושבים שסביר שהשינויים התבצעו בהדרגה, אך השם ליקורגוס שימש כמקור סמכותי להבעת חידוש או שימור חוקים. ההתפתחות הזאת הביאה ליצירת ה"משטר הטוב" (enuomia), שילוב של שלושה יסודות: דמוקרטיה (מוסד האפורים והאספה), אריסטוקרטיה (מועצת הזקנים) ומונרכיה (שני המלכים).
הגרוסיה היא מועצת הזקנים, שמורכבת מ-28 ספרטנים בני 60 ומעלה. ראשית תפקידה היה לייעץ למלכים, אך עם הזמן היא קיבלה סמכויות פוליטיות רבות ואף תפסה חלק מתפקידיהם של המלכים.
האפורים הם נבחרי העם. תפקידם היה לפקח, לתווך ולהגן על זכויות העם מול המלכים והגרוסיה. הם טיפלו בכספים, בחינוך, בגיוס וחלק מניתובי המדיניות. האפורים הפכו למוסד חזק ומשפיע בספרטה.
האספה כללה אזרחים ספרטנים מכל אחד משלושת השבטים, מספרם ירד לאורך הזמן בשל מלחמות וסיבות נוספות. היא היתה בוחרת נציגים לגרוסיה ומקבלת החלטות בצורת שאגות. בדרך זו קשה היה להבחין במי התנגד בפועל, ורוב ההחלטות השתקפו בלחץ חברתי.
המלוכה הכפולה כללה שתי שושלות שווות, האגיאדים והאירופונטידים. לכל מלך היה זכות הווטו על מעשיו של השני. תפקידיהם היו דתיים, משפטיים וצבאיים: הם היו כוהנים וקשרם לאורקל בדלפי חשוב. עם הזמן נחלשו סמכויות המלכים לטובת האפורים והגרוסיה, והם שרדו בעיקר כמפקדי הצבא. כפל המלכים יצר לעיתים מתיחות פנימית ופגע ביעילות ההנהגה.
מקורות על ספרטה הקדומה דלים. רוב המחברים שפירקו את הסיפור חיו מחוץ לספרטה. אחד הטקסטים הייחודיים הוא "מדינת הלקדמונים" של קסנופון, שזכה אף לאזרחות בספרטה בתקופה מאוחרת יותר.
לסיכום, המשטר הספרטני הוא דוגמה למערכת שבה איזון בין מוסדות שונים נועד למנוע ריכוז כוח. עם זאת, שינויים חברתיים ומלחמות הובילו להיחלשותו של הגוף האזרחי ולירידה בהשפעת ספרטה באזור הפלופונסוס.

בספרטה של יוון היו שני מלכים. הם התחילו כמנהיגי פלישות. אחר כך הם היו בעיקר מפקדי צבא וכוהנים.
השם ליקורגוס מופיע בסיפורים כחוקק גדול. חוקרים כיום חושבים שהחוקים נוצרו לאט, ולא על ידי אדם אחד.
הגרוסיה היא מועצה של 28 זקנים. זקנים אלה הם אנשים בני יותר מ-60. בתחילה הם ייעצו למלכים. אחר כך קיבלו הרבה כוח.
האפורים נבחרו על ידי העם. הם שמרו על זכויות האזרחים ופיקחו על המלכים. הם טיפלו בכסף, בחינוך ובגיוס לצבא.
האספה כללה את האזרחים הספרטנים. בה היו בין 6,000 ל-8,000 אנשים. הם קיבלו החלטות בקולות חזקים. עם הזמן נותרו פחות אזרחים בגלל המלחמות.
שתי שושלות מלכות שלטו ביחד. כל מלך יכול היה לעצור החלטה של השני. תפקידם העיקרי היה לנהל את הצבא ולהקריב בטקסים דתיים.
יש מעט מקורות ישירים על ספרטה. חלק מהכתבים על ספרטה נכתבו על ידי אנשים מחוץ לה. קסנופון כתב על העם הספרטני וקיבל אזרחות שם.
בספרטה ניסו לאזן כוח בין מוסדות שונים, אבל מלחמות ושינויים פגעו בספרטנים וביכולת שלהם לשלוט.