המשמר האזרחי הוא מחלקה בתוך אגף השיטור של משטרת ישראל. המחלקה מרכזת את פעילות ההתנדבות של אזרחים למשטרה. הוקמה בשנות השבעים כגלגול מודרני של יחידות מקומיות וכתשובה לגל פיגועים לאחר מלחמת יום הכיפורים.
ההתארגנות החלה באזרחים בצפון הארץ שרצו להגן על שכונותיהם אחרי פיגועים קשים. באפריל 1974 התקבלה החלטת ממשלה 411 על העברת אחריות ביטחון הפנים למשטרה, וב-10 ביולי 1974 הוחלט להקים את המשמר האזרחי כארגון התנדבותי שפועל לצד המשטרה. תפקידיו כללו שמירה בשכונות, סיורים חמושים (סיורים עם נשק), כוננויות, הדרכות ופיקוח. הוקמו מפקדות ברמות שונות: ארצי, מחוזי, מרחבי ותחנתי.
בתום השנה הראשונה הוקמו כ-300 בסיסי הפעלה. חולקו כלי נשק לאזרחים בעיקר לבעלי בתים בקצוות השכונות, הוקם מערך כוננות ארצי ונוהלו פעילויות כמו מחסומים וביקורת בתחבורה.
בתחילת שנות השמונים התרחבו תפקידיו גם לשיטור אזרחי (אכיפה אזרחית) וללחימה בפשע. הוקמו יחידות מיוחדות: בילוש, נוער, סיור, תנועה ועוד. המשמר האזרחי החל להתמקצע עם הכשרות, קורסים והכשרת מפקדים.
ב-15 בנובמבר 1982 מינה שר הפנים ועדה בראשות פנחס קופל. הוועדה המליצה להרחיב את תפקידי המשמר האזרחי ולשלב פעילויות מניעה וקהילה. בשנת 1983 חוברה היחידה לנושא קשרי קהילה-משטרה.
בשנות ה-80 תוכניות איחוד הובילו לשילוב הרשמי של המשמר האזרחי בתוך המבנה המשטרתי. האיחוד הושלם ב-1 בפברואר 1986 והסתיים למעשה ב-1987. בשנת 1987 הוענקו אותות הערכה למתנדבים הבולטים (כ-7,500 זכאים לטקס מרכזי).
בשנת 1989 תוקנו תקנות שהגדירו את תחומי פעילות המשמר האזרחי בחוק, כולל הכשרות מתנדבים. משמר האזרחי כלל מתנדבים מהמגזרים השונים: חרדי, מיעוטים ועוד. החל מ-1992 החלו לגייס מתנדבים מהמיעוטים, ומ-1995 הקימו גם בסיסים ביישובים ערבים.
ב-1 בינואר 1999 הוקם במטה הארצי אגף קהילה ומשמר אזרחי (אק"מ). באגף היו כ-50,000 מתנדבים, מתוכם כ-14,000 ביחידות המיוחדות. אק"מ פיתח פרויקטים קהילתיים, הדגיש שירות למשטרה בגיבוי קהילה והחל למזג בסיסי הפעלה לשירות משותף של שוטרים ומתנדבים.
במאי 2011 סגר מפכ"ל המשטרה את אגף קהילה ומשמר אזרחי והטמיע אותו בתוך אגף המבצעים. תפקידם של ראשי האגף ירד לדרגת ניצב-משנה. בעקבות מהלכים אלה פחת מספר המתנדבים מ-שיא של כ-130,000 לפחות מ-30,000. בהמשך הוחמרו נוהלי גיוס ומתבצעות בדיקות קפדניות יותר.
בשנת 2025 הוחלט להקים מחדש את אגף קהילות ומשמר אזרחי (אק"מ). ר' אק"מ הנוכחי הוא ניצב רן לוי.
מתנדב הוא אזרח העוזר למשטרה בהתנדבות. גיל ההתנדבות לאבטחה הוא 18, 65. ליחידות המיוחדות נדרשים גילאים גבוהים יותר: 21, 60 ליחידות המדים, ו-21, 57 ליחידות בילוש ונוער. בני 17 יכולים להתנדב עם אישור הורים, אך קטינים אינם מורשים לשאת נשק.
דרישות בסיס לגיוס כוללות אזרחות או תושבות קבע והכשרה בעברית (10 שנות לימוד, קריאה וכתיבה).
מתנדבים יכולים ללבוש דרגות סמליות, וכמה מהם עוברים הכשרות ומסלולי קצונה ייחודיים. דרגות המתנדבים אינן מקנות סמכויות חוקיות כמו לשוטר במשרה מלאה.
מ-מדי שנים רובה השירות היה M1 קרבין, רובה קל שנמצא בשימוש שנים רבות. מאז 2010 החל חילוף ה-M1 ברובי M16 מקוצר וב-M4. מתנדבים בעלי רישיון נשק פרטי יכולים, בכפוף לאישורים, להשתמש באקדח שלהם בעת התנדבות.
המשמר האזרחי הוא קבוצת מתנדבים שעוזרת למשטרה. מתנדב הוא אדם שעוזר בהתנדבות.
הקימו את המשמר האזרחי ב-1974 אחרי פיגועים ומלחמה. הממשלה קיבלה החלטות באפריל וב-10 ביולי 1974. המתנדבים שמרו על שכונות, ערכו סיורים והתקיימו אימונים.
בסביבות השנה הראשונה נפתחו בסיסים רבים ברחבי הארץ. באותם שנים חילקו כלי נשק לחלק מהמתנדבים (נשק הוא כלי למגן לעצמם).
ב-שנות השמונים הוסיפו למתנדבים תפקידים חדשים: בילוש (חקירות), סיורים, תנועה ועזרה לקהילה. הקימו יחידות מיוחדות והכשרות.
ב-1999 הקימו את אגף קהילות ומשמר אזרחי (אק"מ). היו כ-50,000 מתנדבים. האגף עבד עם הרשויות המקומיות והקים פרויקטים לקהילה.
ב-2011 התאחד האגף עם אגף המבצעים. מספר המתנדבים ירד מ-שיא של כ-130,000 לפחות מ-30,000. מאוחר יותר קיבלו כללים קפדניים יותר לגיוס. בשנת 2025 הקימו שוב את האגף. ראש האגף הנוכחי הוא רן לוי.
מותר להתנדב לגילאים שונים: 18, 65 לאבטחה. בני 17 יכולים להתנדב אחרי אישור הורים. קטינים לא מורשים לשאת נשק.
עבור שנים רבות השתמשו המ תנדבים ברובה שנקרא M1 קרבין. מאז 2010 החליפו חלק מהרובים ל-M16 ול-M4. מתנדבים עם רישיון נשק פרטי יכולים להשתמש בו אם יש אישורים.
תגובות גולשים