הנמרים

"הנמרים" (בערבית: نمور) הייתה הזרוע הצבאית של המפלגה הליברלית הלאומית במהלך מלחמת האזרחים בלבנון. המיליציה הוקמה בצידא בשנת 1968 בשם "בריגדות הנמרים הלבנוניים" תחת מנהיגותו של כמיל שמעון. השם נגזר משמו האמצעי של כמיל, "נימר". נעים ברדקאן היה האחראי על האימון, ובנו של כמיל, דני שמעון, עומד בראש הכוח.

לאחר זמן שונו השמות ל"נמרים של הליברלים/החופשיים" (ערבית: نمور الأحرار). עם פרוץ המלחמה בשנת 1975 המיליציה נלחמה בתנועה הלאומית הלבנונית ובבעלי בריתה הפלסטינים, שהחלו לכלול גם את אש"ף (ארגון פלסטיני) מאז 1976. הנמרים שיתפו פעולה עם מספר כוחות אחרים ונטלו חלק באירועים קשים בפליטים הפלסטיניים, בין היתר בקרנטינה ותל אל-זעתר.

ב-1977 התאחדו מספר מיליציות והקימו את הכוחות הלבנונים, שהיו הזרוע הצבאית של החזית הלבנונית. במהרה השתלטו על המיליציה הפלנגות בראשות בשיר ג'ומאייל. ב-7 ביולי 1980, ביום שכונה "יום הסכינים הארוכות", ספגו הנמרים פגיעות כבדות והושמדו כמעט ככוח לוחם, כשהפלנגות השלימו את ההשתלטות על הכוחות הלבנונים. גורל דומה עבר גם על בריגדת מרדה ב-1978.

דני שמעון נמלט לסוריה, חזר למערב ביירות ולאחר מכן עבר למזרח ביירות. הוא נהרג בשנת 1990.

"הנמרים" (בערבית: نمور) היו כוח מזויין של המפלגה הזו בלבנון. כוח זה נוצר בצידא בשנת 1968. המייסד היה כמיל שמעון. השם הגיע משמו האמצעי של כמיל, נימר. דני שמעון, בנו של כמיל, הוביל את הכוח.

בהתחלה קראו להם "בריגדות הנמרים הלבנוניים". אחר כך שינו את השם ל"נמרים של הליברלים/החופשיים". בשנות ה-70 הם לחמו נגד קבוצות אחרות ולצד פליטים פלסטינים. הם היו מעורבים באירועים קשים במחנות הפליטים.

ב-1977 כמה כוחות התאחדו והקימו את "הכוחות הלבנונים". בהמשך קבוצות אחרות לקחו שליטה עליהם. ב-7 ביולי 1980 נפגעו הנמרים קשה והפסיקו להיות כוח משמעותי. דני שמעון עבר מספר פעמים מקום מגורים. הוא מת בשנת 1990 בתקרית אלימה.