הנס אייזנק

הנס יורגן אייזנק (1916, 1997) היה פסיכולוג גרמני-בריטי ממוצא יהודי, ואחת הדמויות הבולטות בחקר האינטליגנציה והאישיות. נולד בברלין להורים שחקנים. הוריו התגרשו כשהיה קטן, ואימו עזבה לגרמניה אחרי עליית הנאציזם; הוא עבר ללונדון ב-1934. קיבל דוקטורט ב-1940 מהיוניברסיטי קולג' לונדון בהנחיית סיריל ברט.


אייזנק הושפע מעבודתם של חוקרי תכונות אישיות כמו סיריל ברט, והאמין שיש השפעה תורשתית על האישיות. הוא התעניין גם בביהביוריזם (גישה שבוחנת התנהגות דרך למידה והתחזקות תגובות) וביקש לבחון דרכים מדעיות למדוד תכונות. בה בעת היה מבקר חריף של הפסיכואנליזה (תורת פרויד) וטען שהיא חסרה ראיות מדעיות.

לאחר מלחמת העולם השנייה התמנה למחקר במודסלי ולימים ייסד שם את מחלקת הפסיכולוגיה. בשנות החמישים והשישים פרסמיו הפכו לפופולריים, אך בשנות השבעים עוררו דעותיו על קשר בין אינטליגנציה לגזע מחלוקת. כמה מחקריו, ובמיוחד אלה שפרסם עם רונלד גורססארט מטיצק, נבחנו אחרי מותו ונמצאו בעייתיים מבחינת אמינות.

אייזנק גם עסק בפאראפסיכולוגיה, אסטרולוגיה וגרפולוגיה, אבל זיהה בעיות מתודולוגיות במחקרים שתמכו בתחומים אלה. בשנות ה-80 ייסד כתב עת לחקר הבדלים בין אישיים. הוא כתב ספרים פופולריים וביקורתיים, וביניהם ספר שבו טען שהפסיכולוגיה הקוגניטיבית מדויקת יותר מהפסיכואנליזה.


אייזנק פיתח תאוריה שבה האישיות מתוארת בשלושה ממדים עיקריים:

1. מופנמות, מוחצנות
2. נוירוטיות, יציבות נפשית (נוירוטיות פירושה רגישות רגשית או חוסר יציבות)
3. פסיכוטיות, חברתיות (ממד שהוסיף מאוחר יותר)

הוא טען כי יש קשר בין מאפייני מוח מרכזי לבין מופנמות ומוחצנות. לפי השערתו, סף הגירוי (הרמה שגורם לאדם להרגיש גירוי) משפיע על האופן שבו אדם מגיב לסביבה. אדם עם סף גירוי גבוה יקלט בעיקר גירויים חזקים ויעדיף סביבה עם גירויים בולטים. להפך, אדם עם סף גירוי נמוך ירגיש כמעט כל גירוי ויעדיף סביבה רגועה. לפי אייזנק, מוחצן נוטה לסף גירוי גבוה, ומופנם לסף גירוי נמוך.

הנס יורגן אייזנק (1916, 1997) היה פסיכולוג חשוב שגדל בגרמניה ואז עבר ללונדון. הוא למד פסיכולוגיה וקיבל דוקטורט ב-1940. הוא עבד בבית חולים בשם מודסלי והנהיג שם מחלקת פסיכולוגיה.


אייזנק חקר איך אנשים שונים מתנהגים ואיך אישיות נמדדת. כמה ממחקריו היו שנויים במחלוקת ובדקו מחדש אחרי מותו. הוא גם בדק נושאים לא רגילים כמו אסטרולוגיה, אבל אמר שרוב המחקרים שם לא אמינים.


הוא הציע שיש שלושה רכיבים אישיים מרכזיים:

1. מופנם־מוחצן (מופנם = אוהב שקט, מוחצן = אוהב אנשים והרבה רעש)
2. נוירוטיות־יציבות (נוירוטיות = רגשות חזקים או חוסר יציבות)
3. פסיכוטיות־חברתיות (ממד שהוא הוסיף)

אייזנק חשב שסף הגירוי (הרמה שגורמת לאדם להרגיש גירוי) משנה איך אנשים מגיבים. מי שסף הגירוי שלו גבוה צריך גירויים חזקים כדי להרגיש נוח. מי שסף הגירוי שלו נמוך מרגיש גם גירויים חלשים ולא אוהב רעשים חזקים.