הנסיך היגשיקוני

הנסיך נרוהיקו היגשיקוני נולד בקיוטו ב-3 בדצמבר 1887. הוא היה בן למשפחה קיסרית רחבה ומשפחתיתו קשורה לקיסר הירוהיטו, שהיה דודו מדרגה שנייה. המשפחה יצרה ענפים חדשים בתקופת מהיג'י, וזה מסביר את מקומו הגבוה בחברה.

הוא קיבל את הכינוי היגשיקוני ופתח ענף משפחתי חדש ב-1906. ב-1915 נשא לאישה את הנסיכה טושיקו. לזוג נולדו ארבעה בנים. אחד מהם, מוריהירו, התחתן עם בתו של הקיסר הירוהיטו. בן אחר נהרג ברעידת אדמה גדולה. שניים מהבנים ויתרו על התואר הקיסרי ונסעו לחיים אזרחיים, אחד אף היגר לברזיל.

היגשיקוני היה קצין בצבא הקבע. הוא למד באקדמיה הקיסרית הצבאית (בית ספר לקצינים) ובמכללה הצבאית, ואף למד בפריז בשנים 1920, 1922. בהמשך הגיע לדרגת גנרל (דרגה בכירה בצבא). הוא הוביל יחידות ופקד על גזרות שונות, ושירת במועצת המלחמה העליונה.

בקיץ 1945 מינה אותו הקיסר הירוהיטו לראש ממשלת יפן. "ראש ממשלה" הוא האדם שמוביל את הממשלה ומקבל החלטות מדיניות במדינה. כהונתו נמשכה 54 ימים, מה-17 באוגוסט עד ה-9 באוקטובר 1945. הממשלה שלו התמקדה בשתי משימות מרכזיות: להפסיק את הלחימה של כוחות יפן ולהראות שהמוסד הקיסרי נשאר מוגן.

הוא התפטר באוקטובר עקב חילוקי דעות עם כוחות הכיבוש האמריקאיים. המחלוקת נגעה לביטולו של חוק שימור השלום משנת 1925.

לאחר המלחמה איבד את תואר הנסיכות ואת מעמדו במשפחה הקיסרית בעקבות רפורמות של כוחות הכיבוש. כאזרח פרטי ניסה להפעיל עסקים קמעוניים שלא הצליחו. שימש קצר זמן ככומר ראשי של מסדר דתי חדש, שהוחרם מאוחר יותר על ידי הכיבוש. בשנת 1957 מונה ליו"ר-כבוד של ארגון אמנויות לחימה בינלאומי ולתפקידים כבודיים נוספים.

הוא פרסם יומני מלחמה ב-1958 ואוטוביוגרפיה בשם "זיכרונותיו של היגשיקוני" ב-1968. הנסיך לשעבר נפטר בטוקיו ב-26 בינואר 1990, בגיל 102. לעתים זוכרים אותו בעיקר כראש הממשלה הראשון לאחר המלחמה.

נרוהיקו היגשיקוני נולד ב-3 בדצמבר 1887 בקיוטו. הוא היה בן למשפחה קיסרית גדולה. המשפחה הזו קרובה לקיסר של יפן.

ב-1915 התחתן עם הנסיכה טושיקו. להם היו ארבעה בנים. אחד מהם מת ברעידת אדמה. שניים ויתרו על התואר וקיבלו חיים אזרחיים.

הוא למד בבתי ספר צבאיים גם בפריז. בסופו של דבר היה גנרל. גנרל זה תפקיד גבוה בצבא.

ב-1945 מינה אותו הקיסר לראש הממשלה. "ראש ממשלה" הוא המנהיג של הממשלה. הוא נשאר בתפקיד 54 ימים בלבד. המטרה שלו הייתה להפסיק את הלחימה ולהגן על מעמד הקיסר. אחר כך הוא התפטר בגלל אי הסכמה עם כוחות הכיבוש האמריקאיים.

אחרי המלחמה איבד את התואר והפך לאזרח רגיל. הוא ניסה לנהל עסקים וקיבל תפקידים כבודיים. פרסם יומנים וספר זיכרונות. נפטר בטוקיו ב-1990 בגיל 102. זוכרים אותו בעיקר כראש הממשלה הראשון אחרי המלחמה.