הנרי השלישי נולד בוינצ'סטר ב-1 באוקטובר 1207. הוא היה בנו הבכור של ג'ון ואיזבל. ב-1216, כשהיה בן תשע, הומלך כמלך אנגליה, אך בפועל שלטו עוצרים (אנשים שמנהלים בשם המלך הצעיר) עד שהגיע לבגרות.
ההכתרה התקיימה בקתדרלת גלוסטר ב-28 באוקטובר 1216. הנרי הכיר באפיפיור כאדונו הפיאודלי - כלומר בתחושת חובה וכפיפות כלפי הכנסייה. בשנים הראשונות לקח האפיפיור תפקיד מגן ומשפיע על מעמדו.
מלחמת הברונים נגד משפחתו של ג'ון נמשכה גם אחרי הכתרתו. ב-1217 ניצחו כוחות הנאמנים את הצרפתים בקרב לינקולן ובקרב ימי בסנדוויץ', והסדר שלום ב-12 בספטמבר 1217 סיים את המלחמה. המגנה כרטה (חוקת זכויות מוקדמת) עודכנה ואושרה מחדש על ידי הנרי.
אחרי המלחמה נותרה אנגליה מפולגת. רבים מהמצודות נשארו בשליטת ברונים חזקים ששלטו בעצמם. הכתר נאלץ לשקם את כוחו. הנרי ואנשיו החזירו חלק מהמצודות ובנו מערכת משפטית שקידמה את סמכות המלך, אבל השליטה המרכזית נותרה חלשה.
ב-1227 לקח הנרי על עצמו את השלטון הרשמי. בתחילה הוא נשען על יוברט דה בורג ויועצים אחרים. ניסיונותיו לשחזר את נכסי משפחתו בצרפת נכשלו ברובם, והמסע לצרפת ב-1230 לא הניב הישגים משמעותיים.
בשנות ה-30 פרצו מחלוקות פוליטיות קשות בחצר. היריבות בין יוברט דה בורג לפיטר דה רושה הובילה לעימותים ולמעשי אלימות מקומיים. בסופו של דבר הנרי פתר את המשבר בעזרת פשרות פוליטיות, ולקח על עצמו שלטון ישיר.
= הנרי כמלך
הנרי שאף לשחזר את תדמית המלכות וטקסיה. הוא רצה שהמלך יופיע בכבוד ובפולחן דתי. עם זאת, שלטונו היה מוגבל בחוקה שאחריה פעל. המונח "פרלמנט" הופיע בתקופתו לציון כינוסים שבהם נידונו מסים וייצוג אזורי החל להיווצר.
החוק והמשפט נותרו לעיתים נתונים להשפעה פוליטית. בתי משפט ניידים (Eyre) ופקידים מקומיים היו חשובים, אך כוחם של הברונים הגדולים המשיך להשפיע.
החצר דיברה צרפתית והושפעה מסגנונות יבשתיים. הנרי השקיע רבות בבניינים ובאומנות. הוא שיפץ את וסטמינסטר ווילד את וינדזור והרחיב את מצודת לונדון. הנרי תמך בכנסייה, במסדרים נזיריים ובאוניברסיטאות כגון אוקספורד.
בתחילת שלטונו תמכה הממשלה בעוצמתה של הקהילה היהודית. לאחר מכן, במיוחד מ-1239 ואילך, החלו צעדים כלכליים קשים נגד היהודים, כולל קנסות גבוהים והגבלות. ב-1253 הועבר חוק שלטון (Statute of Jewry) שביקש להקשות על מצבם, ובהמשך רבים הומרו בכפייה או בחיפוש אחר הגנה מלכותית.
לאחר 1234 שלט הנרי יותר בעצמו ופיטר דה רושה ויועצים אחרים שלטו בחצר. הוא התחתן ב-1236 עם אלאנור מפרובאנס, שבה היו מרכזי כוח משפחתיים. בני הזוג הביאו לעולם חמישה ילדים, בראשם אדוארד, שירש אותו.
ניסיונות להשיב את נכסי משפחתו בצרפת נכשלו, במיוחד בפוואטו. קבוצת קרובים ממחוזות צרפתיים (הליזיניאנים והפוואטואים) הובאו לאנגליה ויצרו מתחים עם הברונים המקומיים.
בוויילס ואירליה הרחיב הנרי את השפעתו. בוויילס יצא מבצעי כיבוש רבים, ובהדרגה הצליח להטיל שלטון על חלקים מהאזור. בסקוטלנד שמר על יחסי שלום יחסיים והבטיח גבולות ברורים.
לאחר שרבים מהכוחות הצבאיים ונכסיו בצרפת אבדו, הנרי פעל בדיפלומטיה ואימץ בריתות באירופה כדי להגן על האינטרסים שלו. הוא גם תכנן מסעי צלב דתיים וכיוונים פוליטיים לעתיד.
הנרי שאף להעביר את ממלכת סיציליה לבנו אדמונד, בשיתוף עם האפיפיור. המהלך זיכה אותו בחובים כבדים והקשה על יחסיו עם פרלמנט ואפיפיור.
= תקופת מלכותו המאוחרת (1258, 1272)
ב-1258 פרצו מרידות נגד משפחות זרות והשפעת האצולה בחצר. נחקקו "תקנות אוקספורד" (Provisions of Oxford) - רפורמות שדרשו מועצה נבחרת שתפקח על המלך. החוק הגבילו את סמכויות המלך.
המתחים הפוליטיים נמשכו. הנסיונות להשיב סמכות מעורבים בתמורות ובבריתות חיצוניות לא תמיד צלחו. דה מונפור קידם רפורמות נוספות, ובנו של הנרי, אדוארד, נחל גישות משנות וצדדים שונים בסכסוך.
ב-1264 פרצה מלחמת אזרחים מחודשת, בראשות סימון דה מונפור (שמרוד כנגד המלך). בקרב לואס ב-14 במאי 1264 הובס הנרי ונלקח בשבי. הנרי שוחרר ולבסוף אדוארד ניצח את דה מונפור בקרב אבשאם (Evesham) ב-1265. המרד גווע עד 1267.
אחרי המלחמה הונפקו פיצויים והוחזרו אדמות לפי הכרזת קנילוורת'. חוקי מרלבורו (1267) אישרו הגבלות על כוח נציגי המלך אבל שמרו על מעמדו של המלך. הממלכה שוקמה בהדרגה והנרי ניסה לשמור על שלום.
הנרי מת ב-16 בנובמבר 1272 בווסטמינסטר. בנו אדוארד ירש את הכתר. גופתו נקברה בווסטמינסטר, ולימים הועברה לקבר גדול יותר ב-1290.
הנרי נזכר כאדם דתי, נדיב ואדיב, אך גם כפחות מצליח בניהול מדיניות חזקה וריאליסטית. היסטוריונים רואים בו שליט שחתר לשלום אך נכשל בניהול הממלכה בחלק מהזמנים.
לאלה ולאלאנור היו חמישה ילדים עיקריים: אדוארד הראשון, מרגרט, ביאטריס, אדמונד וקתרין.
הנרי השלישי נולד ב-1 באוקטובר 1207. אביו היה ג'ון. כשהיה בן תשע הוכתר למלך. בגלל גילו הגדול ניהלו אחרים את הממלכה בשמו. (עוצרים = אנשים שמנהלים בשם המלך הצעיר)
הוא הוכתר בקתדרלת גלוסטר ב-1216. האפיפיור נתן לו תמיכה דתית ופוליטית. הנרי כבן מלך אהב טקסים ותפילות.
האצילים המורדים וממלכת צרפת נלחמו על אנגליה. ב-1217 ניצחו תומכי הנרי בקרבות חשובים. נחתם הסכם שלום וחתמו שוב על המגנה כרטה (מגילת זכויות שמגבילה את כוח המלך).
אחרי המלחמה רבים הברונים החזיקו מצודות בכוח. הנרי ואנשיו הצליחו להחזיר חלק מהשליטה, אבל הכתר היה חלש בתחילה.
כשהיה גדול יותר, הנהיג הנרי טקסים ושמר על הכנסייה. הוא אהב לבנות ארמונות. בנה ושיפץ את וסטמינסטר ווינדזור. הנרי תמך באוניברסיטאות ומנזרים.
בתחילה הקהילה היהודית קיבלה הגנה. אחר כך הוטלו עליהם מסים כבדים וקנסות. חלק מההחלטות הקשו על חייהם.
הנרי נישא לאלאנור מפרובאנס ב-1236. להם נולדו חמישה ילדים. הבכור היה אדוארד, שלימים הפך למלך.
במשך השנים פרצו מריבות בין הברונים למלך בגלל כסף והשפעות זרות בחצר. ב-1258 דרשו הברונים רפורמות והחל סכסוך גדול.
בשנים ה-60 של המאה ה-13 פרצה מלחמת אזרחים. סימון דה מונפור הנהיג חלק מהמורדים. הנרי הובס בשלב מסוים, אך בנו אדוארד ניצח בסוף בקרב חשוב והסכסוך נגמר.
הנרי מת ב-16 בנובמבר 1272 בווסטמינסטר. אדוארד ירש את הכתר. גופתו נקברה במנזר וסטמינסטר.
הנרי היה אדם דתי וחביב, אך לא תמיד הצליח לנהל את המדינה היטב. רבים זוכרים אותו כאדם של שלום ואמוציות.
ילדיו החשובים: אדוארד הראשון, מרגרט, ביאטריס, אדמונד וקתרין.
תגובות גולשים