הנרי מורגן נולד בסביבות 1635 במחוז מונמות'שייר בוויילס. דודו, אדוארד מורגן, היה סגן מושל ג'מייקה. הנרי נישא לבת דודו מרי.
מורגן הגיע לג'מייקה ב-1658. ב-1662 קיבל רישיון מהמושל תומאס מודיפורד לתקוף אוניות ספרדיות; רישיון זה היה אישור רשמי לפעולות צבאיות נגד ספרד. ב-1665 שירת במסע לכיבוש פרובידנסיה וסנטה קטלינה, ובמסגרת המערכה נבחר למפקד לאחר שמנהיג משלחתו נהרג.
ב-1667 הוביל מורגן מסע לקובה, שבו כבשו הוא ואנשיו את פוארטו פרינסיפה ואת פורטובלו. כדי לכבוש מבצרים נדרש הצוות לפעול גם מהים וגם מהיבשה. בעקבות הכיבושים דרשו וסיפקו הספרדים כופר, וחלק מהפעולות כללו גם אלימות קשה כלפי מגינים.
לאחר מכן המשיך מורגן בפעולות נגד חופי קובה. בתחילת 1669 טבעה ספינתו הגדולה בתאונת סעודה על הסיפון. מאוחר יותר כבש את מאראקאיבו בוונצואלה, חיפש אוצרות, וגבה כופר מהעיר ומשלוחיה.
לאחר שהרס חופים בקובה, פנה מורגן לפנמה. ב-27 בדצמבר 1670 כבש את מבצר סן לורנסו. בינואר 1671 הפליג במעלה נהר הצ'אגרס עם כשמונה-עשר מאות איש וכבש את פנמה-וייחו.
מורגן חילק את כוחו לשתי קבוצות, הציב מארב ואנשיו הביסו את החיילים הספרדים. לאחר הניצחון בזזו כוחותיו רכוש רב בעשרות אלפי ליש"ט והרשיעו את העיר בשריפה.
הפעולה בפנמה הפרה הסכם שלום בין אנגליה וספרד. מורגן נעצר ב-1672, אך טען שלא ידע על ההסכם ושוחרר. ב-1674 קיבל תואר אבירות מהמלך. ב-1675 חזר לג'מייקה ושימש כסגן המושל.
בשנים הבאות איבד מורגן תמיכה פוליטית. ב-1683 הושעה מהמועצה הג'מייקנית במחאה של המושל תומאס לינץ'. במהלך זה יצא ספר של אלכסנדר אקסקמלי שתיאר את מעשיו של מורגן בצורה קשה. מורגן תבע את אקסקמלי וזכה בפיצוי כספי, אך הספר חיזק את דמותו כשודד ים אכזר.
לאחר מותו של לינץ' ב-1684 חזר מורגן לעמדת הכבוד בחברה המקומית. בריאותו החלשה הובילה לאבחנה בבצקת, ואולי גם בשחפת. הנרי מורגן מת ב-25 באוגוסט 1688.
הנרי מורגן נולד בערך ב-1635 בוויילס. דודו היה סגן המושל של ג'מייקה.
מורגן הגיע לג'מייקה ב-1658. המושל נתן לו רישיון. רישיון זה הוא אישור להילחם בספינות ספרדיות. אח"כ הוא הפך למפקד אחרי שמנהיג המשלחת נהרג.
ב-1667 התקיף מורגן ערים בקובה. הוא ותומכיו כבשו את פורטובלו. הם לקחו שלל וקיבלו כופר, זה כסף ששילמו כדי לעזוב.
בשנת 1669 כבש גם את מאראקאיבו בוונצואלה. שם חיפש אוצרות וגבה תשלום מהתושבים העשירים.
בקיץ 1670 כבש מורגן מבצר במעבר לנהר סן לורנסו. בינואר 1671 הוא וצבאו הגיעו לפנמה וייחו. הם ניצחו את הצבא הספרדי ושדדו הרבה חפצים.
הפעולות האלה עמדו בניגוד להסכם שלום בין אנגליה לספרד. למרות זאת מורגן קיבל כבוד מהמלך והפך לאביר. ב-1675 הוא חזר וגילה שבריאותו נפגמה.
בהמשך התלוננו עליו פוליטיקאים והוא הושעה. פרסום עלילותיו חיזק את המוניטין שלו כשודד ים. מורגן חלה ומת ב-25 באוגוסט 1688.
תגובות גולשים