הסמאשינג פאמפקינס היא להקת רוק אלטרנטיבי מארצות הברית, שנוסדה ב-1988 בשיקגו. הלהקה הוקמה על ידי בילי קורגן (שירה וגיטרה) וג'יימס איהא (גיטרה וקולות). אליהם הצטרפו ד'ארסי רצקי (בס וקולות) וג'ימי צ'מברלין (תופים). לאורך השנים הרכב הלהקה השתנה וקורגן נשאר החבר היחיד הקבוע.
הסגנון המוזיקלי של הלהקה שילב גיטרות כבדות בשכבות רבות, רוק גותי, מטאל, שוגייז (סוג רוק עם שכבות גיטרה מעורבבות), פופ חלומי ואלמנטים אלקטרוניים מאוחרים יותר. רוב השירים נכתבו והולחנו בידי בילי קורגן. הלהקה התבלטה בשימוש בטכניקת "אובר-דאבינג", הקלטת שכבות גיטרה רבות כדי ליצור צליל מלא.
הסמאשינג פאמפקינס הופיעו לראשונה ב-1988. הם הוציאו הקלטות דמו וסינגלים עצמאיים, וחתמו בסוף עם חברות תקליטים. אלבום הבכורה Gish יצא ב-1991 והציג שילוב של גיטרות כבדות ורוק פסיכדלי. במהלך השנים הראשונות התפתחו מתחים אישיים בין החברים, וצ'מברלין החל בהתמודדות עם התמכרות.
האלבום השני, Siamese Dream (1993), פרץ אותם לתודעה ועזר להם לקהל רחב. ב-Mellon Collie and the Infinite Sadness (1995) הלהקה הוציאה אלבום כפול עם 28 שירים. האלבום נכנס למקום הראשון בבילבורד וזכה להצלחה מסחרית ענקית. סינגלים בולטים מאותה תקופה כוללים "Today", "Disarm", "1979" ו-"Bullet with Butterfly Wings". הלהקה זכתה לביקורות מעורבות מצד סצנות אינדי, אך גם לשבחי ביקורת ומספר פרסים.
התהילה הגיעה עם מחירים: הופעה ב-1996 שבה מעריץ נהרג הסתיימה בטראומה, ובאותה שנה קרתה מנת יתר בחדר מלון שבה מת המפיק ג'ונתן מלוויין; צ'מברלין נכשל במידה מסוימת בהתמודדות עם סמים ואחר כך פוטר זמן קצר.
Mellon Collie היה הישג מסחרי ומתחבר לנושאי חיים ומוות. האלבום קיבל מועמדויות לגראמי וזכה בפרס על שיר הרוק הכבד. לאחריו יצא דיסק הבי-סיידס Pisces Iscariot ומארזים נוספים. לקראת סוף שנות ה-90 הלהקה שינתה כיוון מוזיקלי: האלבום Adore (1998) נטה לכיוון אלקטרוני, עם שימוש במכונות תופים ובצליל אפל יותר. Adore קיבל ביקורות טובות, אך מכירותיו בארה"ב היו נמוכות יחסית.
ב-1999 חזר צ'מברלין והלהקה הוציאה את Machina/The Machines of God ב-2000. באותה שנה הוכרז פירוק הלהקה. קורגן הוציא פרויקטים אחרים, וצ'מברלין ואיהא עבדו בפרויקטים שונים. ב-2005, 2006 הכריז קורגן על כוונה לאחד את הלהקה. ב-2007 יצא Zeitgeist והלהקה חזרה להופיע עם חברים חדשים. בהמשך פרויקטים של קורגן כללו את Teargarden by Kaleidyscope, ואלבומים נוספים הופיעו במהלך העשור הבא.
ב-2018 חזרו צ'מברלין ואיהא רשמית, וההרכב המאוחד הוציא את Shiny and Oh So Bright (2018) ואת Cyr (2020).
המוזיקה של הסמאשינג פאמפקינס נשענת על הראייה של קורגן כיוצר וכמפיק: מילים אישיות, שימוש בשכבות גיטרה, ושילוב ז'אנרים שונים. הלהקה שאבה השראה מלהקות כמו The Cure, My Bloody Valentine, Pink Floyd וכן מהרוק הכבד. יחד עם זאת, הם נשארו ייחודיים ולא הועתקו בקלות.
הלהקה יצרה קליפים בולטים ואמנויותיים בשנות ה-90. הקליפים "1979" ו-"Tonight, Tonight" קיבלו פרסים, כאשר "Tonight, Tonight" זכה בקליפ השנה של MTV.
למרות תהפוכות בין חברים, התמכרויות ופרויקטים נפרדים, ההשפעה של הסמאשינג פאמפקינס על מוזיקת הרוק האלטרנטיבי ניכרת עד היום.
הסמאשינג פאמפקינס היא להקת רוק מאמריקה. הוקמה ב-1988 בשיקגו. מייסד חשוב הוא בילי קורגן. חברים חשובים היו גם ג'יימס איהא, ד'ארסי רצקי וג'ימי צ'מברלין.
הם עשו שירים עם גיטרות רבות יחד. פירוש: הקליטו שכבות רבות של גיטרות כדי לקבל צליל גדול. השירים שלהם גם כללו אלמנטים אפלים, פסיכדלי ואלקטרוני (כלומר שימוש במכשירים אלקטרוניים).
הפריצה הגדולה הגיעה עם Siamese Dream ב-1993. אחר כך יצא אלבום ענק בשם Mellon Collie and the Infinite Sadness ב-1995. האלבום היה מאוד מצליח ונכנס למקום הראשון.
הלהקה נתקלה בקשיים אישיים ובתמכרויות. הם פרקו את הלהקה ב-2000, אבל התאחדו שוב ב-2006. ב-2018 חזרו חלק מהחברים המקוריים והוציאו אלבומים חדשים.
הקליפים שלהם היו מיוחדים ויצירתיים. שירים ידועים: "Today", "Disarm", "1979" ו-"Bullet with Butterfly Wings".
הם השפיעו על להקות אחרות והיו אחת הלהקות הבולטות ברוק האלטרנטיבי של שנות ה-90.
תגובות גולשים