"הסנה" נוסדה ב-1924 ביוזמת אליהו מונצ'ק. החברה החלה במכירת ביטוח חיים. ביטוח חיים הוא הסדר שמבטיח תשלום לקרובי משפחה במקרה של מוות המבוטח. בתחילה נמכרו מעט מניות והפעילות הוקפאה לזמן קצר. ב-1927 רכשה את החברה ההסתדרות, כחלק מהקמת מוסדות כלכליים של התנועה. בתחילת 1928 הומלץ לחברים לנהל את ענייני הביטוח שלהם דרך הסנה.
עד סוף שנות ה-30 גדל מספר המבוטחים בהדרגה (מעל 500 ב-1929, יותר מאלף ב-1933 וכ-1,650 ב-1935). ב-1936 הוסיפה החברה ביטוח רכוש ונזקי גוף. בתחילת שנות ה-40 הקימה חברת-בת, סוביט, ופיתחה קופות ביטוח הדדי לשמירה על שדות.
ב-1945 חצתה הסנה את רף 13,000 המבוטחים, ובשנות ה-40 הייתה לה נתח שוק בולט בביטוח הארץ-ישראלי. בתחילת שנות ה-70 החברה יצאה למהלך התרחבות ושיפרה את נוכחותה גם בחו"ל. ב-1975 הונפקה בבורסה, ופלאח השוק שלה עלה מכ-15% בשנת 1972 לכ-25% ב-1979. ב-1981 אורגנה מחדש בארבעה תחומים מרכזיים.
בסוף שנות ה-80 קבוצת הסנה כללה מספר חברות בנות, בעקבות סדרת רכישות שערכה החברה.
בתחילת שנות ה-80 התחילו בעיות כספיות. החברה הפסידה בעסקאות בחו"ל ובקבלת פוליסות בתעריפים נמוכים כדי להגדיל נתח שוק. פוליסה היא מסמך שמציין את תנאי הביטוח.
ההפסדים היו משמעותיים: ב-1983 מעל 10 מיליון דולר, ב-1984 כ-13 מיליון ש"ח, וב-1985 כ-3 מיליון ש"ח, חלקם בשל חובות למס הכנסה. ב-1986 שונתה המדיניות והחברה התמקדה בשיפור רווחיות. מאמצי הבראה והחלפת הנהלות בשלהי שנות ה-80 לא הצליחו לעצור את ההפסדים הפועלים.
בשנים 1989, 1990 נמכרו נכסים כדי לשמור על הון עצמי. בתחילת 1992 דרש המפקח על הביטוח להגביר את ההון העצמי. באפריל דו"ח קבע שהמצב קריטי. במאי השקיעו בנק הפועלים וחברת כבלים 60 מיליון ש"ח. בסוף 1992 התברר שהחברה חסרה הון מספק, והמפקח איים על פירוקה.
מנהלי החברה מכרו לבסוף את תיקי ביטוח החיים ל"מגדל" ו"כלל". מכירה זו אושרה בבית המשפט, והמטרה הייתה להגן על המבוטחים. ב-9 בדצמבר 1992 פורקו עסקים ונסגרה פעילות החברה. לאחר סגירתה התברר שהגרעון נבע בעיקר מהפסדים בעסקאות ביטוח משנה. ביטוח משנה הוא הסדר שבו חברה אחרת מבטחת חלק מהסיכון של חברת הביטוח.
גורמים נוספים לקריסה כללו מכירת פוליסות בתעריף הפסד, ניהול בעייתי, ועלויות שכר גבוהות. הוחלט למנות מנהל מורשה מטעם בית המשפט כדי למנוע פגיעה במבוטחים. יש ויכוח מקצועי אם הפירוק היה בלתי נמנע.
אקטואר החברה רן שפר והמנכ"ל מיכאל מילר הורשעו בהצגת נתונים כוזבים למשקיעים.
מייסד ומנהל ראשון: אליהו מונצ'ק. מנהלים בולטים נוספים: צבי לופט (מ-1937 עד 1949), מנדל קרוא (עד 1954), מרדכי זיליסט (עד 1962), נחום שמיר, מיכאל נוסבאום. בשנות ה-70 צורף איתן אבניאון כמנכ"ל משותף וניהל עד 1983. אלפרד גולץ מונה למנכ"ל משותף ב-1981, פרש ב-1989 ומיכאל מילר מונה במקומו.
הסנה הוקמה ב-1924 על ידי אליהו מונצ'ק. היא מכרה ביטוח חיים. ביטוח חיים הוא הסדר שמבטיח תשלום למשפחה, אם אדם נפטר.
ב-1927 הקנתה ההסתדרות את החברה. אחרי זה יותר עובדים הצטרפו. ב-1945 היו מעל 13,000 מבוטחים.
בשנות ה-70 וה-80 החברה התרחבה. ב-1975 נכנסה הבורסה, והפכה לחברה גדולה בשוק הביטוח.
בשנות ה-80 הסנה הייתה חלק מקבוצה עם כמה חברות בנות.
בשנות ה-80 התחילו לחסור כסף. החברה הפסידה בעסקאות בחו"ל. היא גם נתנה פוליסות זולות מדי כדי לגדול. פוליסה היא נייר שמסביר מה הביטוח נותן לך.
בשנות ה-80, תחילת ה-90 לא הצליחו להחזיר את ההפסדים. ב-1992 הוחלט למכור את פוליסות ביטוח החיים של הסנה לשתי חברות גדולות: מגדל וכלל. כך המבוטחים נשמרו. ב-9 בדצמבר 1992 פעילות החברה הופסקה.
חלק מהמנהלים הורשעו כי הציגו נתונים שגויים על מצב הכספים. זה הוביל גם לענישה משפטית.
המייסד היה אליהו מונצ'ק. מנהלים חשובים אחרי כן כללו את איתן אבניאון ומיכאל מילר. מיכאל מילר היה המנכ"ל בשנים האחרונות.
תגובות גולשים