הספר מסביליה

הכותרת המלאה באיטלקית: Il barbiere di Siviglia, ossia L'inutile precauzione. זו קומדיה של פייר בומרשה, שהפכה גם לאופרה בופה (אופרת קומדיה) של ג'ואקינו רוסיני.

בומרשה כתב את המחזה, שהועלה לראשונה ב-1775 בתיאטרון "קומדי פראנסז". העלילה עוסקת בדוקטור ברטולו הזקן, שרוצה להתחתן עם רוזינה, בת חסותו. רוזינה לעומת זאת אוהבת את הרוזן הצעיר מאלמוויוה. פיגארו, הספר ועוזרו של הרוזן, מסייע לזוג הצעיר וסותר את התוכניות של ברטולו ושל דון באזילו.
המחזה הוא קומדיה משעשעת, אך גם מבקר את שרירות הלב של השלטון ואת אי־השוויון בין המעמדות. לבומרשה היו שני מחזות המשך חשובים: נישואי פיגארו והאם הפושעת, או טרטיף השני.
בשנת 1948 הועלה במחזה תרגום של נתן אלתרמן בתיאטרון הקאמרי, בבימוי יוסף פסובסקי.

האופרה לפי המחזה היא היצירה המפורסמת של ג'ואקינו רוסיני (1868, 1792). היא הוזמנה על ידי האימפרסריו הווינאי דומניקו ברבז'ה ב-1815, והוצגה לראשונה בתיאטרון ארגנטינה ברומא ב-1816. ההצגה הראשונה נכשלה בגלל מהומה שקיוו בריונים שקראו לפראיסיילו, מלחין שקדם לרוסיני on אותן חומרות.
למרות הכישלון הראשוני, האופרה הצליחה מאוחר יותר ברחבי איטליה ומחוצה לה. הליברית נכתבה על ידי צ'זרה סטריביני לפי המחזה של בומרשה.

רוסיני כתב את המוזיקה לאופרה בתוך שלושה שבועות. הפתיחה המפורסמת לקוחה מאופרה קודמת, "אורליינו מפלמירה" (1813), כי הפתיחה המקורית אבד. רוסיני השתמש בפתחיונות ובאריות אלה גם בעבודות אחרות שלו. בין האריות המוכרות: "הנה צוחק בשמיים, זורח אור ראשון", "דרך לסוכן", "קול צלצל לפני רגע קטן בליבי" ו"הדיבה".

האופרה הועלתה בארץ-ישראל המנדטורית לראשונה ב-1947 בתיאטרון הקאמרי. ב-29 בנובמבר 1948 הוצגה הבכורה בעברית בבית "הבימה". באותה תקופה אדיס דה-פיליפ נטלה על עצמה את הבימוי, אך שמה לא הופיע בתכנית. זו הייתה גם ההצגה הראשונה ששודרה בשידור חי ב"קול ישראל". האופרה הועלתה שוב פעמים רבות, בין השאר בהפקה של האופרה הישראלית משנת 2010, בניצוח ג'ורג' פהליבניאן.

הוצאה בולטת: "הספר מסיביליה" בתרגום נתן אלתרמן, בהוצאת 'דחק', 2022.

הכותרת באיטלקית היא Il barbiere di Siviglia. זהו סיפור מצחיק של פייר בומרשה.

הגיבור הוא דוקטור ברטולו. הוא רוצה לנשוא את רוזינה. רוזינה אוהבת רוזן צעיר בשם מאלמוויוה. פיגארו, הספר, עוזר לרוזן ולרוזינה. הוא מונע את מזימות ברטולו ודון באזילו.
המחזה גם מדבר על חוסר צדק בין עשירים לעניים. היו גם המשכים לסיפור זה.

המחזה הפך לאופרה של רוסיני (1868, 1792). האופרה הוזמנה ב-1815 והושמעה לראשונה ברומא ב-1816. ההתחלה לא התקבלה טוב, אבל אחר כך האופרה הצליחה מאוד.
הליברית, הטקסט לאופרה, נכתב על ידי צ'זרה סטריביני.

רוסיני כתב את המוזיקה בתוך שלושה שבועות. הפתיחה המפורסמת לקוחה מאופרה קודמת שלו. יש בה אריות פופולריות שמוכרות עד היום.

האופרה הוצגה בארץ לראשונה ב-1947 בתיאטרון הקאמרי. ב-29 בנובמבר 1948 הועלתה הבכורה בעברית בבית "הבימה". ההצגה שודרה גם ברדיו של קול ישראל. האופרה הוצגה שוב פעמים רבות מאז.

יש תרגום של נתן אלתרמן שיצא לאור ב-2022.