העדות הפלוויאנית

העדות הפלוויאנית (Testimonium Flavianum) היא קטע המופיע בספר ה-18 של יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים. הקטע מתייחס לישו כ"אדם חכם", מזכיר שנעשו סביבו נסים ומתאר שהוא הופיע לאחר שלושה ימים מצליבתו. זו ההתייחסות הלא-נוצרית העתיקה ביותר שיש לדמותו של ישו מהמאה ה-ראשונה, ולכן חשיבותה גדולה לחוקרי ההיסטוריה והדת.

יוסף מסיים את קדמוניות בערך ב־93, 94 לספירה. מאחר שאין אזכור לישו במה שנכתב על מלחמת היהודים (70, 79), סבירות התארוך של הקטע היא בין 80 ל־94 לספירה. יוסף מזכיר מקום נוסף שבו מופיע שם "ישו" או דמות דומה, בקדמוניות 20.200, שם מוזכר יעקב "אחיו" של ישו.

כיוון שמדובר בכותב שאינו נוצרי וזמן כתיבתו קרוב לישו, העדות הפכה למקור חיצוני חשוב לאימות חלקים מהמסורת הנוצרית. לאורך ימי הביניים והעת העתיקה הקטע צוטט רבות, והוא שימש גם באפולוגטיקה, ההגנה על הנצרות בפני מבקריה.

הדיון המרכזי במחקר הוא האם הקטע כפי שהוא בידינו הוא המקורי של יוסף או שהוספה נוצרית (אינטרפולציה). יש שלוש גישות עיקריות: (1) חלק מהחוקרים סבורים שהקטע הוכתם בהוספות נוצריות וכי הטקסט המקורי היה ניטרלי או שלילי יותר; (2) אחרים טוענים שחלקו מקורי ועבר השמטות או תיקונים; (3) גישה מתווכת רואה גרסה בסיסית של יוסף, עם עיבודים נוצריים מאוחרים.

הקטע נמצא בתוך פרק המדבר על פילאטוס ואירועים סביב נציבותו, אך מיקומו המדויק וכניסתו לסדרה ההיסטורית אינם ברורים. בספר יש גם סדרת סיפורים קצרים, והקטע על ישו בולט בקיצורו ובאופי התמציתי שלו.

בסוף המאה ה-16 החלו המחלוקות כשחוקרים השוו נוסחים שונים של כתבי יוסיפון. מחלוקת זו הושפעה מהרנסאנס ומהשאיפה לבחון מחדש טקסטים עתיקים, ובמהלכה עלו טענות שונות נגד אותנטיות הקטע.

הרנסאנס והוויכוחים הדתיים עידדו ספקנות כלפי טקסטים עתיקים. חלק מהחוקרים טענו על זיופים ועל עיבודים שנעשו בידי נציבים נוצריים או אנשי דת בתקופות מאוחרות.

ויליאם ויסטון, מתרגם של קדמוניות, הטיל ספק במקוריות הקטע כבר במאה ה-18. הוא הציע אפשרות שיוספוס הושפע מנתונים שונים, ועדיין יש מקום לשאלות על המילים והניסוחים שנשמרו.

במאה ה-20 פורסמה גרסה ערבית שמיוחסת לאגאפיוס (איש כנסייה מהמאה ה-10). בגרסה זו הניסוח פחות אוהד, למשל "ייתכן שהוא היה המשיח" במקום הצהרה חד־משמעית. ממצא זה חיזק את הרעיון שיש נוסחים שונים של הקטע, ושהגרסה הידועה לנו עברה עיבודים.

תומכי האותנטיות מדגישים שהקטע מופיע בכל כתבי היד היווניים ובלטינית, ושיש ביטויים בו שמתאימים לסגנון יוספוס. המתנגדים מצביעים על ניסוחים חיוביים מדי ביחס לציפיות ממחבר יהודי, ועל חוסר עקביות בין נוסחים שונים.

בסופו של דבר, המחקר המודרני נוטה לראות בקטע יסוד היסטורי שסבל מעיבודים ושינויים. הוויכוח מתמקד בדיוק באילו מילים או משפטים נוספו, הושמטו או שונו במהלך העברת הטקסטים לאורך הדורות.

העדות הפלוויאנית היא קטע קצר בספר של יוסף פלאוויוס. יוסף זה היה סופר יהודי בימי קדם.

החיבור הושלם בסביבות שנת 93, 94 לספירה. הקטע על ישו כנראה נכתב בין השנים 80, 94.

בקטע כתוב שישו היה אדם חכם. המילים אומרות שהוא עשה נסים. גם כתוב שהוא הופיע אחרי שלושה ימים מצליבתו.

חוקרים רבים לא בטוחים אם יוסף כתב את כל הדברים האלה. יש נוסחים שונים של הקטע.

מישהו בשם אוריגנס, חי אחרי יוסף, אמר שיוסף לא האמין בישו. זה עורר שאלות.

נמצא נוסח ערבי שמגיע מאגאפיוס. שם כתוב בצורה פחות בטוחה אם ישו היה המשיח.

לכן החוקרים חושבים שיש נוסח מקורי, אבל משהו השתנה בו במהלך הזמן.