העוקץ הניגרי

העוקץ הניגרי, המכונה גם "הונאה ניגרית 419", הוא סוג נפוץ של הונאה כספית. המספר 419 הוא מספר הסעיף בחוק העונשין הניגרי שעוסק בעבירות אלה.

יש וריאציות רבות על ההונאה הזו, כמו תרמית האסיר הספרדי והונאות דומות שבוצעו ממדינות שונות. אף שהשם כולל את ניגריה, המבצעים יכולים להיות ממדינות אחרות, ובמקרים רבים ההונאות נעשו מארצות הברית ובריטניה.

הסיפור שמאחורי ההונאה התחיל בעבר. גרסת האסיר הספרדי הופיעה כבר בשנות ה-20. אז הפנייה הייתה לאנשי עסקים והציעו עזרה בשחרור אסיר בתמורה לתשלום קטן ולרווח גדול בהמשך. העוקץ הניגרי הפך לבולט יותר בשנות ה-80.

ההונאה מתחילה בדרך כלל במכתב או הודעת דואר אלקטרוני (מייל). ההודעה נשלחת לרבים בבת אחת, ומציגה הצעה לרווח גדול אם רק המספרים או המסמכים הנדרשים יימסרו.

המיילים נוטים להיראות רשמיים. הם עלולים להיות כביכול ממשרד בכיר, מדירקטור של תאגיד נפט או אפילו מאדם טוען להיות נסיך. לפעמים מציעים להעביר מיליוני דולרים מחוץ למדינה. בתמורה מבקשים אחוז מהרווחים והתחייבויות לתשלום ראשוני כדי לכסות הוצאות כמו שוחד או העברות בנקאיות.

המבצעים מבקשים מסמכים אישיים ופרטי חשבון בנק. לעיתים מבקשים העברות באמצעות חברות כמו וסטרן יוניון (שירות להעברת כסף), כי כך קשה לעקוב אחרי הכסף.

הרמאים משתמשים בכתובות מזויפות, בתמונות מהרשת ובמסמכים מזויפים עם חותמות רשמיות. חלק מההונאות נעשות על ידי ארגונים מאורגנים, עם משרדים וקווי טלפון. אחרות מופיעות על ידי אנשים פרטיים שמשתמשים בתוכנות להפצת דואר זבל (דואר לא רצוי) כדי לשלוח אלפי מיילים.

אחוז התשובה להודעות אלה נמוך, אבל בגלל שמדובר בשליחת המון מיילים, אפילו מעט תגובות יכולים להניב רווח למבצעי ההונאה.

בשנים האחרונות נעשו מאמצים למיגור ההונאות. ב-2004 הקימה ממשלת ניגריה את הוועדה לפשעים כלכליים ופיננסיים (EFCC) כדי להילחם בתופעה.

ב-2009 הוכרזה תוכנה בשם "ציפורני עיט" (Eagle Claw), שפותחה בשיתוף עם מיקרוסופט, שנועדה לזהות מיילים חשודים.

ניסוי שנעשה ב-2005 הוביל לתפיסת מסמכים ודרכונים רבים. במקביל, פעילים ברשת חשפו תרמיות בדרכים יצירתיות. דוגמה ידועה היא גולש ששלח למוען עותק דרכון מזויף עם תמונה של קפטן קירק, בתקווה שיישמש בזה בהמשך.

המודעות הציבורית על ההונאות גדלה, אך האתגר ממשיך בגלל השימוש בטכנולוגיה ובמיילים המוניים.

העוקץ הניגרי נקרא גם "419" לפי מספר בחוק בניגריה. זהו סוג של הונאה, שמשמעותה רמאות כדי לקחת כסף.

ההונאה מגיעה בדרך כלל בהודעה בדואר אלקטרוני. ההודעה מבטיחה למקבל כסף גדול אם ישלח קצת כסף ראשון.

המיילים נראים רשמיים. לפעמים הם טוענים שהם ממשרד חשוב או מ"נסיך". הם מבטיחים מיליונים בתמורה לעזרה קטנה.

הרמאים מבקשים פרטי חשבון או תמונות. הם אולי ישלחו מסמך שנראה אמיתי אבל מזויף. הם מבקשים העברה דרך שירות העברה כמו וסטרן יוניון. שירות זה הוא דרך לשלוח כסף.

למרות שרוב האנשים לא עונים, גם קצת תגובות נותנות לרמאים תוצאה טובה. יש קבוצות מסודרות שעושות זאת, ויש גם אנשים בודדים ששולחים המון הודעות.

ב-2004 הקימה ניגריה גוף שנלחם בפשעים כלכליים. הגוף נקרא EFCC. ב-2009 הופעלה תוכנה בשם "ציפורני עיט" כדי למצוא מיילים חשודים.

אנשים גם מגלים הונאות באינטרנט. דוגמה מצחיקה היא גולש ששלח דרכון עם תמונה של קפטן קירק כדי להצחיק ולהראות שההודעה לא אמיתית.

העצה הכי חשובה: לא לשלם ולא לתת פרטים אישיים למי שאינך מכיר.