העיקרון האנתרופי

העיקרון האנתרופי אומר שאנו, יצורים תודעתיים הצופים בטבע, יכולים להבחין רק בתופעות שמתאימות לקיום שלנו. כלומר, אפשר לפרש את העובדה שקבועי הפיזיקה וגיל היקום נראים "מתאימים" לחיים כמשהו שנובע מהעובדה שאנחנו כאן כדי לראות אותם.

תומכי הרעיון טוענים שהיקום נראה מכוּוון להפליא כך שחיים יכולים להתקיים. הם מציינים שהיו צריכים להתקיים בו ערכים מדויקים מאוד של קבועים פיזיקליים, כמו הקבועים שבונים את מבנה החומר, כדי שייצרו אטומים, כוכבים ואורגניזמים. ג'ון ד. ברו ופרנק ג'. טיפלר הסבירו שיש רצף גדול של "מקריות" שנראה כאילו התגלגלו יחד כדי לאפשר את קיומנו. הם גם הזכירו שישנן שלוש גרסאות שונות של העיקרון, בלי לפרט כאן.

מבקרים מצביעים על כמה בעיות עיקריות. ראשית, הם טוענים שזה דוגמה ל"דילמה כוזבת": הטיעון מניח שאין אופציות אחרות במקום שבּחרו להציג רק שתי ברירות. שנית, יש מי שאומרים שהכיוון המדויק של הקבועים אינו כה קריטי כפי שמוצג, ושהחיים עשויים להתפתח בתנאים שונים.

שלישית, ביקורת מדעית נפוצה אומרת שאין מספיק מידע תצפיתי כדי להסיק מסקנות רחבות. לפי גישה זו, הטיעון נשאר ספקולטיבי ומתבסס על בחירת מקרים תומכים. רביעית, יש הטוענים שמדובר בטאוטולוגיה, דרך מסורבלת לומר "אם היה אחרת, היה אחרת", ולכן הטיעון לא מסביר דבר מעבר למה שמצוין כבר בפשטות.

העיקרון האנתרופי הוא רעיון שאומר: אנחנו יכולים לראות רק דברים שמתאימים לכך שאנחנו חיים.

התומכים אומרים שהיקום נראה מדויק מאוד כדי לאפשר חיים. אם ערכים מסוימים היו מעט שונים, אולי לא היינו כאן. מדענים כמו ג'ון ד. ברו ופרנק טיפלר ציינו שיש הרבה מקריות שנראות כאילו התאחדו כדי שנוכל להיוולד.

יש אנשים שחושבים שהרעיון לא חזק. הם אומרים:
- זה מציג רק אפשרויות מסוימות ולא חושב על אחרות. (דילמה כוזבת)
- אולי החיים יכולים להיווצר בתנאים אחרים, ולא רק כאלה שאנחנו מכירים.
- אין לנו מספיק מדידות כדי לומר בוודאות למה זה קרה.
- חלק מהמבקרים אומרים שזה בעצם משפט שחוזר על עצמו ולא מסביר משהו חדש.

הרעיון עוזר לחשוב למה היקום נראה כפי שהוא. אבל יש ויכוח גדול אם זה מסביר באמת את כל מה שרואים.